הדוח הכספי מגלה: כמעט 600 אלף יח"ד נכללו בהסכמי הגג - אך רק כ־44% שווקו

דוח כספי של מדינת ישראל לשנת 2015 חושף תמונה מעורבת לגבי יעילותם של הסכמי הגג, הנחתמים בין המדינה לרשויות המקומיות. מצד אחד, מרבית יחידות הדיור הכלולות בהסכמים טרם שווקו, אך מצד שני, רשויות שבהן שווקו אחוזים גבוהים יותר של יחידות דיור, נהנו מצמיחה מואצת בתושבים ובהיקפי בנייה.

הסכמי גג הם הסכמי פיתוח הכוללים כמות גדולה של יחידות דיור, הנחתמים בין המדינה לרשות מקומית. הרשות מתחייבת לקלוט מספר גדול של יחידות דיור, ובתמורה מקבלת תקציבי פיתוח לתשתיות ומוסדות ציבור. עד סוף 2025 נחתמו 46 הסכמי גג, הכוללים 591,631 יחידות דיור, אך רק כ-42.83% (253,384 יחידות דיור) שווקו בפועל. המדינה אמורה להשקיע כ-4.28 מיליארד שקל בפיתוח תשתיות וכ-11.53 מיליארד שקל נוספים למוסדות ציבור ושדרוג תשתיות קיימות.

המצב שונה בין הרשויות שחתמו מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבין אלו שחתמו מול משרד הבינוי והשיכון. מול רמ"י שווקו 44.75% מיחידות הדיור, לעומת 39.27% מול משרד הבינוי והשיכון. אדית בר, מנכ"לית מרכז בלומברג סגול למנהיגות עירונית, מציינת כי הסכם גג מועיל לרשות שיודעת למקסם את כוחה הפוליטי והניהולי ולנהל משא ומתן מושכל.

נתונים מפורטים מראים שיעורי שיווק נמוכים בערים כמו חיפה (42.6%), ראשון לציון (55.1%), הרצליה (31.3% בהסכם הראשון), יבנה (28.3%), עפולה (28.2%), ראש העין (פחות מ-50%), אשדוד (14.95%) וטירת הכרמל (14.5%). לעומת זאת, ערים כמו בית שמש (108.1%), קריית גת (104.4% בהסכם אחד), אופקים (103.2% בהסכם אחד), נתיבות (98.8%) ותל אביב (94.9% ברובע שדה דב) הציגו שיעורי מימוש גבוהים.

לאחרונה נחתמו הסכמי גג חדשים, בהם הסכם בחולון להקמת כ-10,700 יחידות דיור ושטחי תעסוקה, בהיקף כספי של כ-3.1 מיליארד שקל. ראש העיר חולון, שי קינן, מסר כי ההסכם יאפשר סגירת פערים של עשרות שנים בתשתיות. הסכם נוסף נחתם ביולי 2026 עם המועצה האזורית שומרון להקמת כ-12,000 יחידות דיור.