שלוש שנים לטבח: המשפחות השכולות זועקות בכאב, געגוע ומחאה ברשתות החברתיות
תומצת מתוך i24NEWS על ידי baba
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- משפחות שכולות העלו ברשתות החברתיות פוסטים נוקבים לציון שלוש שנים לטבח שבעה באוקטובר.
- הפוסטים מבטאים כאב, געגועים וביקורת קשה על ההנהגה וחוסר לקיחת אחריות על המחדל.
- מגיש הטלוויזיה גיא זוארץ ביקר את ההנהגה על התעלמותה מאחריות ועל כך שדבר לא השתנה.
- אמהות שכולות הביעו חרטה וייסורים על כך שלא הצליחו להציל את יקיריהן.
- בני משפחות מקיבוצים ומבסיסי צה"ל תיארו את תחושת הנטישה והצורך להציל את עצמם.
- הפוסטים מבטאים תסכול עמוק על חוסר המענה והאובדן.
שלוש שנים לאחר טבח שבעה באוקטובר, משפחות שכולות רבות העלו ברשתות החברתיות פוסטים המבטאים כאב, געגועים וביקורת נוקבת על ההנהגה.
מגיש הטלוויזיה גיא זוארץ שיתף פוסט מטלטל בו פנה לאחיינו עילי ברעם, שנרצח במסיבת הנובה ברעים, וכתב כי הוא מתבייש לספר לו שמאז מותו דבר לא השתנה במציאות הפוליטית, ושההנהגה ממשיכה להתעלם מאחריות. זוארץ תיאר את כאבה המתמשך של אחותו, אמו של עילי, ששואלת אם תמשיך להתגעגע אליו ולכאוב את לכתו כל חייה.
מיכל גבאי, אמה של שני גבאי שנרצחה אף היא במסיבת הנובה, שחזרה לאדמת רעים וביטאה חרטה וייסורים על כך שלא הצליחה להציל את בתה. גל גורן, בנם של אבנר ומיה גורן שנרצחו בקיבוץ, שיתף את דבריו האחרונים של אביו וכתב כי האזרחים נותרו לבדם להציל את עצמם, ללא סיוע.
מיטל וייס סיפרה על הבנתה ב-8 באוקטובר שכבר אין את מי להציל בבית הוריה, לאחר שאביה נרצח ונחטף ואימה ואחותה נחטפו מבארי. במוצב נחל עוז, שחר אשרם, אחותה של התצפיתנית שנפלה, כתבה על הכאב והגעגוע, וחברתה דניאל גלבוע הביעה את עומס השכול והקושי לבחור לאיזו אזכרה להגיע.
הפוסטים מבטאים תסכול עמוק על כך שאף גורם בהנהגה לא לקח אחריות מלאה על המחדל שהוביל לאובדן חיים רב, לצד הגעגוע העז ליקירים שנרצחו או נחטפו.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
