חדשות רעות בעתיקות

במהלך השבועות האחרונים נתלו ברחבי הגדה המערבית, בעיקר באזורי קלקיליה, טולכרם וסלפית, לפחות 15 צווים המכריזים על שטחים כאתרים היסטוריים או אתרי עתיקות. צווים אלו, החתומים על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי וסגן ראש המנהל, חלים על אלפי דונמים של אדמות חקלאיות פלסטיניות, ועל פי גורמים פלסטינים וישראלים, הם מהווים ניסיון להגביל את השימוש של הפלסטינים בקרקעותיהם ולבסס שליטה ישראלית נוספת.

הצווים החדשים, חלקם מלפני מספר שנים וחלקם חדשים יותר, מונעים מהחקלאים הפלסטינים לעבד את אדמותיהם, להפעיל כלים חקלאיים, לבנות מבנים או להרחיב מערכות השקיה. לדברי ראש מועצת ג'יוס, מוחמד עבד-אלרחים סלים, צווים אלו מהווים ניסיון לעקוף ניצחונות משפטיים קודמים של הכפר, שבעקבותיהם הוחזרו לו חלקים מאדמותיו שנגזלו לצורך הקמת גדר ההפרדה. החקלאים מדווחים על פגיעה ביבולים ובהידרדרות אקולוגית כתוצאה מהמגבלות.

פעילים פלסטינים וישראלים, ביניהם עמותת "עמק שווה" וארגוני זכויות אדם, רואים בצווים אלו אסטרטגיה של "הקפאה מרחבית" שמטרתה לדחוק את הפלסטינים מקרקעותיהם באופן הדרגתי, ללא צורך בצווי הפקעה ישירים. הם טוענים כי המנגנון של הכרזה על אתר עתיקות הוא שרירותי, וכי בג"ץ נוטה לאשר צווים צבאיים מסוג זה, גם כאשר הם סותרים החלטות קודמות של בית המשפט.

המהלך מתרחש על רקע מאמצים גוברים של גורמים בממשלת ישראל, ובראשם שר המורשת עמיחי אליהו, להשתמש בארכיאולוגיה כתירוץ לסיפוח שטחים בגדה המערבית. הצעות חוק ופעולות ממשלתיות שונות נועדו להעביר סמכויות ניהול אתרי ארכיאולוגיה לידיים ישראליות, תוך התעלמות ממגבלות חוקיות בינלאומיות. המנהל האזרחי מסר כי פרסום הצווים הוא חלק מתוכנית עבודה להגנה על מקומות היסטוריים, וכי הצווים אינם צווי הפקעה ואינם משנים זכויות קנייניות, וכי כל הצווים הם בשטח C בלבד.

ההכרזה על שטחים כאתרי עתיקות או אתרים היסטוריים, גם אם אינם עומדים בקריטריונים המקובלים, משמשת כעוגן תכנוני המגביל את בעלי הקרקע הפלסטינים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בוואדי קאנה, שם הוכרז שטח כשמורת טבע והוטלו מגבלות סביבתיות על חקלאים פלסטינים, בעוד שסביבו הוקמו התנחלויות רבות. המצב מוביל לזיהום סביבתי ולפגיעה בחקלאות הפלסטינית, ללא יכולת לטפל במפגעים.