הערכות בישראל: חמאס בונה מחדש את כוחו לקראת תקופה שאחרי הבחירות

גופי המודיעין בישראל מעריכים כי חמאס מגביר את היערכותו לקראת אפשרות לחידוש הלחימה ברצועת עזה, תוך ניצול התקופה הנוכחית לבניית יכולותיו ואיסוף נשק. הערכה זו מבוססת על תפיסת חמאס כי ישראל לא תקבל אישור אמריקאי לפעולות צבאיות נרחבות בעזה לפני הבחירות בישראל ובארצות הברית.

על פי דיווח בעיתון "מעריב", תמונת מודיעין שהוצגה לדרג המדיני מצביעה על כך שחמאס פועל לאגירת והעברת נשק, כחלק מהיערכותו לשינויים פוליטיים אפשריים לאחר הבחירות והרחבת הפעולה הצבאית הישראלית בעזה. גורם המקורב להערכות המודיעיניות מסר כי חמאס מניח שישראל עשויה לקבל לאחר הבחירות חופש פעולה רחב יותר ברצועה, ולכן פועל כבר כעת לבניית כוח ולהיערכות לחידוש הלחימה.

הערכות אלו הוצגו בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, שם עדכנו צה"ל והשב"כ את השרים כי חמאס עשוי לשוב ולהשתמש בתשתיות אזרחיות לפעילותו הצבאית. גורמים ביטחוניים ציינו כי אין מדובר בשיטה חדשה, אלא בחזרה לדפוס פעולה קודם של התנועה.

ההערכות הביטחוניות מתבססות גם על פעולות שביצעו צה"ל והשב"כ בשבועות האחרונים, שבהן, לטענתם, סוכלו פעילים בחמאס שעסקו ב"בניית יכולות התנועה" והכנה לפעולות עתידיות. בחודש האחרון, למשל, צה"ל תקף שלושה מחסני נשק ברצועה, שלטענתו הכילו נשק, מטענים ואמצעים נגד טנקים, ונצפו פעילי חמאס כשהם מגיעים אליהם ומוציאים מהם נשק. כמו כן, דווח על סיכול ממוקד של גורמים שסייעו במימון בניית היכולות הצבאיות של התנועה.

הדיווח מקשר בין הערכות אלו לבין עיכוב ביישום מנגנון פירוז חמאס. כשנה לאחר הפסקת האש, הרשויות מונעות העברת אחריות למינהל הפלסטיני החלופי, וכן לא הושלמה היערכות הכוחות המיועדים להשתלב במערכת הביטחון החדשה. על פי מפת הדרכים של "מועצת השלום", פירוז נשק כבד ופירוק אתרי ייצור ומחסנים אמורים להתחיל לאחר עמידה בתנאים מקדימים, כולל כניסת המינהל החלופי לרצועה ופריסת כוח בינלאומי. מכיוון שהמינהל החלופי וכוח הייצוב טרם נכנסו לרצועה, שלב זה לא החל.

מצב זה עורר ביקורת בתוך הקבינט. השרה אורית סטרוק הזהירה את ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני "שיטת שלמי", המתייחסת להתקדמות הדרגתית בשיקום הרצועה ללא השלמת פירוז חמאס. סטרוק טענה כי פרויקט ניסיוני, שהוצג בתחילה כמצומצם, הופך למודל להמשך פעילות בשאר הרצועה, והזהירה כי חלוקת עזה לסקטורים וקידום "מקטע אחר מקטע" עלולים לשחוק את עקרון אי-קידום השיקום ללא התקדמות מקבילה בפירוז.

כוח פלסטיני עתידי, המיועד להשתלב במערכת הביטחון החדשה, רחוק ממוכנות מבצעית. כ-16,500 פלסטינים עברו בדיקות ישראליות מתוך כ-283 אלף מועמדים. גורמים ב"מועצת השלום" מסרו כי ישראל טרם אישרה להם לעזוב את הרצועה למצרים לצורך קבלת הכשרה, ולכן הכוח המיועד להשתתף ביישום הסדרים ביטחוניים והעברת שליטה טרם הפך מבצעי.

ההערכה בישראל היא כי יכולתה של ישראל להרחיב את פעולותיה בעזה קשורה במידה רבה לעמדת הבית הלבן. בעוד ישראל ממשיכה בפעולות נקודתיות, חמאס סבורה שוושינגטון לא תאשר בשלב זה הרחבת פעולות. התנועה לוקחת בחשבון גם את מועד הבחירות בארה"ב ואת האפשרות לשינוי עמדת ממשל טראמפ בנוגע לאישור מבצע ישראלי רחב לאחר סיומן.

אין מחלוקת גלויה בין ישראל לארה"ב על המטרה הסופית של פירוז חמאס, אך קיים חילוקי דעות לגבי היקף הפעולה שיותר לישראל בתקופה שלפני השלמת מנגנון הפירוז. ג'ארד קושנר הבהיר לנתניהו כי וושינגטון אינה מצפה מישראל להימנע מפעולה נגד "איומים מיידיים" מצד חמאס, בעוד שגורמים אמריקאים ביקשו להגביל התקפות למקרים אלו בלבד. נתניהו, לעומת זאת, מבקש לשמור על מרחב פעולה רחב יותר, הכולל גם פגיעה בחמאסניקים שהשתתפו במתקפת ה-7 באוקטובר.

העברת נשק, הפעלת מחסן, שיקום יחידה צבאית או הכנת כוח לעימות עתידי אינם בהכרח נחשבים "איום מיידי" על פי ההגדרה האמריקאית. הדבר מעלה בפני ישראל את השאלה מתי פעולת בניית הכוח נחשבת לאיום המצדיק פעולה צבאית, ואת מידת הנכונות האמריקאית להעניק לה חופש פעולה במקרים כאלו.

ממשל טראמפ שואף לשמור על הפסקת אש כחלק מתוכנית רחבה הכוללת פירוז חמאס, הקמת מינהל חלופי, פריסת כוח בינלאומי, נסיגה ישראלית ותחילת שיקום. חידוש המלחמה על עזה באמצעות פעולות רחבות עלול לסכל תוכנית זו, בעוד שהמשך בניית יכולות חמאס עלול לרוקן בהדרגה את מטרת הפירוז.

הערכות ביטחוניות קודמות כבר קבעו כי המצב בעזה "רחוק מהכרעה", ושחמאס עדיין שולט באזורים שצה"ל אינו כובש, למרות שליטה ישראלית על 64% משטח הרצועה, וזאת בהיעדר הסדר מדיני או מנגנון פירוז מלא.