למה לא העירו את ראש הממשלה נתניהו בליל טבח 7 באוקטובר?

במסגרת פרויקט מיוחד של כאן חדשות לקראת ציון שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר, התייחס אלי גרונר, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לשאלה מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הועיר בליל המתקפה.

גרונר טען כי ההתמקדות בשאלה מי התקשר למי באותו לילה מחמיצה את התפיסה המרכזית שהייתה רווחת, לפיה חמאס אינו מעוניין במלחמה ויש להמשיך במדיניות של "תחזוק" הארגון. לדבריו, העובדה שראש הממשלה לא הוער אינה משנה, שכן הקונספציה הרווחת הייתה משותפת לדרג המדיני ולמערכת הביטחון. הוא ציין כי נתניהו נוהג ללכת לישון מאוחר, ולכן התקשרות בשעות הלילה המוקדמות לא הייתה בהכרח משבשת את שנתו, אך העיר כי העירתו בשעות מאוחרות יותר (4-6 בבוקר) הייתה צריכה להתבצע על ידי המזכיר הצבאי.

גרונר הדגיש כי למרות האזהרות לכאורה שהועברו לראש הממשלה על ידי הצבא ושב"כ, מערכת הביטחון לא שינתה את כוננותה והייתה בכוננות חג, מה שמעיד על כך שלא התייחסו ברצינות להתרעות שנתנו. הוא הוסיף כי לאחר 18 שנים של אזעקות שווא, קשה לקחת את הדברים ברצינות רבה יותר.

לדברי גרונר, האחריות אינה מוטלת רק על מערכת הביטחון, אלא ישנם "המון אשמים". הוא הסביר כי הקונספציה הרווחת שלפיה יש לתחזק את חמאס הייתה מקובלת על כולם, וכל מי שהתנגד לה הושתק או זלזלו בו. הוא טען שגם נתניהו עצמו החזיק בתפיסה זו, שהתבססה על כך שהיא "עבדה" במשך 15 שנה עד שהתנפצה ב-7 באוקטובר.

גרונר קשר את התנהלות ראש הממשלה גם למשבר סביב הרפורמה המשפטית ולעימות עם בכירי מערכת הביטחון. לטענתו, כאשר ראשי מערכות הביטחון התריעו בפני נתניהו על השלכות המשבר, נוצרה שחיקה ביכולתם להשפיע עליו. הוא תהה לגבי הגדלת הכוננות מצד מערכת הביטחון לנוכח התרעות על חולשה ישראלית, וציין כי חוסר שינוי בהיערכות הצבאית יכול להסביר מדוע ראש הממשלה לא לקח את הדברים ברצינות רבה יותר.

בנוסף, גרונר הצביע על המגעים לנורמליזציה עם סעודיה כגורם נוסף שהשפיע על תפיסת ראש הממשלה. לטענתו, נתניהו ראה את הנורמליזציה כהישג מורשת שיש לשנות את פני המזרח התיכון, וייתכן שהדבר גרם לו לזלזל בהתרעות שמקורן בעזה. גרונר סיכם כי הנורמליזציה והמשבר עם מערכת הביטחון חיוניים להבנת ההתנהלות שקדמה למתקפה.