המספרים מראים: אירופה נגדנו

במהלך השבועיים האחרונים, נבחרת ישראל בכדורגל השתתפה בארבעה משחקים במסגרת ליגת האומות. סביב שני המשחקים מול אירלנד התפתח קמפיין חרם נרחב, כאשר למעלה מ-160 ספורטאים אירים קראו לנבחרתם להימנע מלשחק. בנוסף, השוער גאווין באזונו סירב להשתתף במשחקים, ומפגינים אף עצרו פעמיים משחק של אירלנד בדבלין.

ניתוח של חברת Scooper, המתמחה בניטור שיח ברשתות החברתיות, חשף כי 68% מהפוסטים בנושא קראו להרחיק את ישראל מהתחרויות או להחרים אותה. בסך הכל, נספרו באירופה 2,486 אזכורים שעסקו בשאלת השתתפותה של ישראל, עם כ-277 אלף לייקים, שיתופים ותגובות. הרוב המכריע של השיח הגיע מאירלנד ומבריטניה.

מתוך סך האזכורים, 42% היו כתבות חדשותיות, 46% פוסטים של גולשים ואוהדים, ו-12% פוסטים של גופי תקשורת, פוליטיקאים וארגונים. אתרי החדשות דיווחו בעיקר על האירועים ללא הבעת עמדה, כאשר רק 20 כתבות הביעו תמיכה בחרם או בהרחקה, רובן טורי דעה ומכתבים למערכת.

בקרב הגולשים והאוהדים, 68% קראו להרחיק את ישראל מהכדורגל הבינלאומי או להחרים את משחקיה. 17% התנגדו לקריאות אלו, ו-15% דנו במשחקים מבלי לנקוט עמדה. הסיבה הנפוצה ביותר לקריאות להרחקה הייתה הטענה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה (20%), כאשר 16% הביעו כעס על ארגוני הכדורגל שלא הרחיקו את ישראל, ו-15% טענו לצביעות בהשוואה להרחקת רוסיה.

מנגד, הסיבה הנפוצה ביותר להתנגדות לחרם הייתה התקפה על המחרימים עצמם (32%). 18% הזכירו את אירועי ה-7 באוקטובר, ובפרט את מותה של קים דמתי, אזרחית אירית בפסטיבל נובה. 11% טענו לצביעות, ו-10% ראו בחרם אנטישמיות.