12 מדינה באירופה דוחפות לאיסור על מוצרי התנחלויות, אך חילוקי דעות מעכבים

מומחה למדיניות אירופית, נור פרידי, מסר כי המתקפות המתמשכות של מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים, ואף נגד משלחות דיפלומטיות אירופיות, עוררו גינויים רשמיים במספר מדינות באירופה, כולל צרפת ובלגיה, לצד עמדות רשמיות של האיחוד האירופי. הוא הוסיף כי הסיקור התקשורתי האירופי של אירועים אלו גבר, וציין כי עיתונים גדולים כמו ה"למון" הצרפתי וה"גרדיאן" הבריטי עסקו בתקיפות בגדה המערבית ובמה שהוא כינה "עליית האלימות ההתנחלותית". פרידי סבור כי ההרחבה בסיקור התקשורתי משקפת מודעות פוליטית ודיפלומטית גוברת לחומרת המצב, אך הדגיש כי הגינויים, חזקים ככל שיהיו, אינם מספיקים ללא תרגום למעשים שיגבילו את התקיפות ויטילו אחריות על האחראים להן.

פרידי הסביר כי מספר מדינות באירופה מקדמות הטלת סנקציות על התנחלויות ישראליות, כולל איסור על סחר במוצריהן, וכן העלו הצעה להשעיית הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל. הוא העריך כי כ-12 מדינות חברות באיחוד האירופי תומכות בצעדים מסוג זה, אך ציין כי חילוקי דעות בין המדינות החברות מונעים הגעה להסכמה שתאפשר את אישורם. הוא הוסיף כי גרמניה ואיטליה, לצד מדינות נוספות המתנגדות לצעדים אלו, מעכבות קונצנזוס אירופי בנוגע להגבלת סחר במוצרי התנחלויות, וכי המשך הפירוד מגביל את יכולת האיחוד להשתמש בכלים הכלכליים שלו כדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל.

פרידי הדגיש כי סנקציות כלכליות יכולות להיות בעלות השפעה רבה יותר מנתוני גינוי, במיוחד אם הן מכוונות לפעילויות מסחריות ואינטרסים פיננסיים הקשורים להתנחלויות. הוא דחה את האפשרות להמעיט בחשיבות הסחר בין האיחוד האירופי לישראל, וסבר כי נקיטת צעדים כלכליים משפיעים עשויה להשפיע על חישוביה של ממשלת ישראל, ללא קשר לאופייה הפוליטי. הוא ציין כי מדינות אירופיות מסוימות כבר הציעו הגבלות על מוצרי התנחלויות, אך היעדר קונצנזוס בתוך האיחוד מנע הפיכת דרישות אלו למדיניות אירופית אחידה, למרות ההתנגדויות המתמשכות להתנחלויות כהפרה של החוק הבינלאומי.

לגבי התקיפה על משלחות דיפלומטיות אירופיות, פרידי מסר כי הגורמים הדיפלומטיים העוסקים בסוגיה הפלסטינית וביחסים עם ישראל ממשיכים בעבודתם, וצפה כי התפתחויות אלו ידונו בהרחבה נוספת בגופים פוליטיים וביטחוניים של האיחוד האירופי. הוא סבור כי תקיפת דיפלומטים אירופים מציבה את האיחוד בפני מבחן בנוגע ליכולתו להגן על נציגיו ולהתמודד עם התקיפות מעבר להוצאת הצהרות, אך ציין כי העמדות הרשמיות עדיין מוגבלות על ידי חילוקי דעות פוליטיים בין המדינות החברות. הוא הוסיף כי התקרבות הבחירות בישראל עשויה לגרום לחלק מהגורמים האירופיים להירתע מלנקוט צעדים שעלולים להיות מנוצלים על ידי הממשלה הישראלית בקמפיין הבחירות שלה, בטענה להתערבות חיצונית בתחרות הפוליטית.

במישור התקשורתי, פרידי ציין כי קיימים סימנים לשינוי באופן שבו חלק מכלי התקשורת האירופיים מתייחסים לתקיפות בגדה המערבית, והצביע על דיווחים מצולמים שסיקרו את אלימות המתנחלים והמגבלות המוטלות על עבודת עיתונאים בשטח. הוא אמר כי שינוי זה אינו מעיד על שינוי מכריע בעמדות התקשורתיות, אך עשוי לתרום להגברת הלחץ על מקבלי ההחלטות, במיוחד כאשר הסיקור מגיע לכלי תקשורת שאינם רואים בסוגיה הפלסטינית עדיפות ראשונה. פרידי סיכם בהדגישו כי המבחן העיקרי העומד בפני האיחוד האירופי הוא יכולתו לעבור מגינוי לפעולה, וסבר כי המשך התקיפות בהיעדר צעדים מרתיעים חושף את מגבלות העמדה האירופית הנוכחית, למרות ריבוי הקולות הקוראים להטלת סנקציות על התנחלויות.