"הזדמנות שלא הייתה בעשור האחרון לקבע תשואה גבוהה באפיקים סולידיים": ראיון על אג"ח, ריבית ומה שביניהם

שוק האג"ח המקומי נמצא בתקופה של תנודות, כאשר למרות הורדות הריבית של בנק ישראל, התשואות הארוכות דווקא עלו. במקביל, האג"ח האמריקאית ל-10 שנים נסחרת בתשואה גבוהה מזו הישראלית, והמרווחים בשוק הקונצרני נותרו צרים יחסית. אביהוד ברון, סמנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בקרנות בילין לפידות, מצביע על החלק הבינוני של עקום התשואות הישראלי כמעניין ביותר כיום, ומעדיף הגדלת חשיפה לאג"ח ממשלתי על פני קונצרני, תוך אזהרה מפני סיכון לא מפצה מספיק בשוק החוב העסקי.

ברון מתחיל לבנות בהדרגה חשיפה לאג"ח ממשלתיות ארוכות, ורואה הזדמנויות גם בחוב אמריקאי, בעיקר למי שמוכן לקחת את סיכון המטבע. הוא מסביר כי פרמיית הסיכון של ישראל, הנמדדת על ידי אינדיקטורים כמו CDS והדולר מול השקל, נמוכה יחסית, אך מזהיר מפני סיכונים עתידיים הכוללים גירעון מבני, העלאות מיסים פוטנציאליות, אי-יציבות פוליטית וגיאופוליטית. הוא מציין כי ההשוואה הנכונה לאג"ח האמריקאית היא אג"ח ממשלת ישראל בדולר מול אג"ח ממשלת ארה"ב בדולר, ובהשוואה זו עדיין קיימת פרמיית סיכון ישראלית, אם כי קטנה יותר מבעבר.

עלות הגידור לשקל לעומת הדולר עלתה, מה שהופך את האג"ח הישראלית לאטרקטיבית יותר למשקיעים זרים. ברון מעריך כי החלק הבינוני של עקום התשואות (2-4 שנים) מציע את התשואה הטובה ביותר ליחידת סיכון. הוא ממליץ על הגדלת חשיפה לאג"ח ממשלתיות ארוכות בזהירות, ורואה בכך הזדמנות שלא נראתה בעשור האחרון לקבע תשואה גבוהה באפיקים סולידיים. הוא מוסיף כי הורדות הריבית העתידיות כמעט ולא מגולמות בשוק כיום, וכי יש מקום להורדות ריבית נוספות בהמשך השנה, במיוחד אם האינפלציה תמשיך לרדת והשוק יקבל את תוצאות הבחירות בחיוב.

בנוגע להשקעה באג״ח צמודות או שקליות, ברון ממליץ על שקלי בטווח המיידי בשל צפי לאינפלציה נמוכה, ומגדיל חשיפה לצמודות בטווח הבינוני, תוך התייחסות לסיכונים גיאופוליטיים ושינויים במחירי הסחורות. הוא מזהיר מפני המרווחים הצרים בשוק הקונצרני המקומי, ומעדיף את האפיק הממשלתי, אך ממליץ על סלקטיביות בהשקעה בקונצרני, בדגש על חברות בדירוג A+ עד AA מינוס עם תזרים יציב. הוא מעדיף חוב של בנקים וחברות ביטוח, אנרגיה מתחדשת ונדל״ן מניב איכותי, ונזהר מיזמיות חלשות ונדל״ן אמריקאי.

ברון מסכם כי השוק עדיין לא מבחין מספיק בין חברות חזקות לחלשות בשוק הקונצרני, וכי המרווחים בשוק הקונצרני בישראל אינם אטרקטיביים מספיק בהשוואה לשוק האמריקאי. הוא ממליץ על תיק אג״ח ל-12-18 חודשים המורכב מכ-20% ממשלתי ישראלי, 5% אג״ח ארה״ב, ו-75% קונצרני (10% מתוכו באג״ח קונצרני אמריקאי), עם מח״מ של כ-4 שנים, תוך חלוקה שווה בין צמוד לשקלי והגדלת חשיפה לדולר.