התקשורת הישראלית עצבנה את האירים, וההסתה נמשכה: "חרדה בדשא"
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- התקשורת האירית ממשיכה במתקפה אנטי-ישראלית לאחר תיקו 1:1 מול סרביה.
- עיתונאים אירים טוענים כי המשחק היה ספוג במרירות וכי עיתונאים ישראלים נחסמו ממסיבות עיתונאים.
- אופ״א הסבירה כי השאלות שנשאלו במסיבות העיתונאים היו פוליטיות.
- עיתונאי אירי נוסף תיאר את המפגשים כמלחמות תרבות מקומיות.
- למרות ההישג הספורטיבי, נטען כי כולם הפסידו במפגשים אלו.
התקשורת האירית המשיכה במתקפה אנטי-ישראלית גם לאחר תוצאת התיקו 1:1 בין נבחרות אירלנד וישראל בסרביה. בטור שפורסם ב״אייריש טיימס״, כתב גאווין קוני כי המשחק היה ספוג במרירות עוד מהגרלת המפגשים, והתחושה הזו חלחלה מארגוני האוהדים ועד לשחקנים. לדבריו, שתי הנבחרות נשארו מופרדות זו מזו בירידתן מהמגרש. קוני ציטט את העיתונאית הישראלית ליאת ביתן מאתר ONE, שאמרה כי נבחרת ישראל רצתה ״נקמה ספורטיבית״ במדינה ש״אין לה מושג מה קורה כאן, ובכל זאת מרשה לעצמה להתערב, לספר שקרים ולבחור בצד הלא נכון והלא אנושי״. קוני הוסיף כי ביתן הייתה בין שני עיתונאים ישראלים שנמנעה כניסתם למסיבות עיתונאים לאחר המשחק, בשל ויכוח עם אנשי אבטחה ונציגי אופ״א. העיתונאי הישראלי השני שהורחק, לדבריו, היה כתב טלוויזיה שהעלה טענה לגזענות מצד שחקני אירלנד, מה שהוביל להפסקת מסיבת העיתונאים. אופ״א הסבירה כי הסיבה להחלטה הייתה אופי השאלות הפוליטי, ותגברה את צוות התקשורת שלה לפקח על השאלות. ב״אייריש אקזמינר״, ברנדן אובריאן תיאר את צמד המפגשים כמדכא וסוריאליסטי, והסביר כי מה שהוצג כבחירה בין משחק להחרמה, הפך למלחמות תרבות מקומיות. הוא ציין כי הסטיות מהנושא כללו התייחסויות לאירועי 7 באוקטובר, תקרית פליי דובאי, משחק הידידות של אירלנד מול גרמניה הנאצית ב-1936, ומצב זכויות האדם בקטאר, לצד סוגיות פוליטיות בקוסובו ובסרביה. אובריאן סיכם כי למרות שאירלנד השיגה ארבע נקודות בשני המשחקים, כולם ״איבדו משהו״, והצלקות והחרדה שגלשו אל כר הדשא לא נמחקו בקלות.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.