הצלקות לא נעלמות: המחיר הנפשי של שלוש שנות מלחמה

במלאת שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, מפרסמת קופת חולים כללית נתונים המצביעים על פגיעה משמעותית בבריאות הנפש והגוף של מיליוני ישראלים, בדגש על ילדים, בני נוער ומפוני הדרום והצפון. הנתונים, המבוססים על מעקב אחר כחמישה מיליון מבוטחים, מראים עלייה דרמטית בפניות למיון פסיכיאטרי בקרב ילדים ובני נוער, שהגיעה ל-121.3% בשנה השלישית למלחמה. בקרב מפוני הדרום, שיעור אבחוני הפוסט-טראומה נותר גבוה פי שישה מהמצב טרום המלחמה, לצד עלייה של 53.7% בלחץ דם לא מאוזן. מפוני הצפון סובלים מעלייה של כ-60% בכולסטרול גבוה ושומנים בדם.

בכלל האוכלוסייה נרשמה עלייה של 45.5% באבחנות חרדה חדשות כבר בשנה הראשונה למלחמה, ושיעור אבחנות הפוסט-טראומה הוכפל. אצל ילדים ובני נוער, הפניות למיון פסיכיאטרי עלו ב-78.3% בשנה השנייה, והגיעו ל-121.3% בשנה השלישית. בנוסף, נרשמה עלייה של יותר מ-50% בפניות מרופאי ילדים לשירותי בריאות הנפש, וזינוק של 47.8% בניפוק תרופות להרטבת לילה בקרב ילדי מפוני הדרום. צריכת תרופות להפרעות קשב וריכוז עלתה ב-25% ברחבי הארץ.

ד"ר ירדן לוינסקי, מנהל מערך בריאות הנפש בכללית, הדגיש כי העומס המנטלי מקשה על ההתאוששות ומשפיע על הגוף והתפקוד היומיומי. הפינוי הממושך של תושבי הדרום והצפון פגע גם במדדים פיזיים, כמו עלייה בלחץ דם וברמות הכולסטרול. במקביל, נרשמה ירידה בביצוע בדיקות ממוגרפיה בקרב נשים מפונות ועלייה בשימוש בתרופות לגמילה מעישון בדרום. ד"ר אביטל מרגלית ציינה כי אורח החיים במלונות הפינוי, שכלל ירידה בפעילות גופנית ואכילה רגשית, פגע באיזון המטבולי, אך המעבר לרפואה מרחוק סייע לשמור על רצף טיפולי.

למרות הפגיעות, לא נרשמה עלייה באירועי לב חריפים או בשבץ מוחי, ואף נרשמה ירידה בפניות לחדרי מיון כלליים ובאשפוזים דחופים. מנכ"ל כללית, פרופ' איתן וירטהיים, הזהיר כי פגיעות כרוניות שלא יטופלו עלולות להפוך למשבר בריאותי לאומי. ד"ר גיל לביא הוסיף כי יש להקצות משאבים ארוכי טווח לטיפול בנפש, בילדים ובאוכלוסיות המפונים, כדי למנוע הפיכת פצעי המלחמה לנטל בריאותי כרוני.