שלושה שבועות לבחירות: המערכת הפוליטית נכנסת לישורת האחרונה

שלושה שבועות בלבד נותרו עד לבחירות לכנסת ה-26, שיתקיימו ב-27 באוקטובר. כ-38 מפלגות רשומות כמתמודדות, אך רק כ-13 צפויות לעבור את אחוז החסימה. היום (ראשון) הוא היום האחרון להגשת פסקי דין בנוגע לפסילות ואישור רשימות. שידורי התעמולה בטלוויזיה וברדיו יחלו ב-13 באוקטובר ויימשכו עד סמוך ליום הבחירות. ב-15 באוקטובר תתקיים הצבעה בנציגויות ישראל בחו״ל ובכלי שיט, כאשר הקלפיות יישלחו לישראל וייספרו לאחר יום הבחירות בארץ. עד ה-16 באוקטובר יוגשו הסכמי העודפים, כאשר כבר נחתמו הסכמים בין מפלגות בגוש השינוי, וצפויים הסכמים בין מפלגות ערביות, חרדיות, וייתכן שגם בין הליכוד לציונות הדתית.

תוצאות הבחירות יפורסמו רשמית ב-4 בנובמבר, 22 ימים לאחר הבחירות יתקיימו ערעורים על התוצאות. על פי החוק, בתוך שבוע מפרסום התוצאות, נשיא המדינה יטיל על אחד מחברי הכנסת את תפקיד הרכבת הממשלה, לאחר שיקיים התייעצויות עם נציגי הסיעות. לחבר הכנסת שהוטל עליו התפקיד יש 28 יום להרכיב ממשלה, עם אפשרות להארכה של 14 יום. אם לא יצליח, ניתן להחזיר את המנדט לנשיא. לאחר הרכבת הממשלה, היא תתייצב בפני הכנסת ותבקש את אמונה. עד הקמת הממשלה החדשה, הממשלה היוצאת תמשיך לכהן כממשלת מעבר.

פרשני חדשות 12 מציינים כי הבחירות הנוכחיות נחשבות לגורליות במיוחד, לאור האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים העצומים והמחלוקות הפנימיות העמוקות. הם מדגישים את הצורך להסתכל מעבר לבחירות "נגד" קבוצה מסוימת, ולהתמקד בבחירות "בעד" מנהיגות, דרך ויכולת ניהול. ישנה ביקורת על מפלגות קטנות המכתיבות את הטון, ועל הצורך של ראש ממשלה להציב קווים אדומים. כמו כן, מודגשת החשיבות של בחירה על בסיס תפיסת מנהיגות, קבלת החלטות, בניית צוות, הצבת סדרי עדיפויות, ותוכניות לביטחון, כלכלה, חינוך ושיקום האמון החברתי.

הפרשנים מדגישים כי בשיטת הבחירה הישראלית, מצביעים למפלגה אך מאחורי כל פתק מסתתרת בחירה בממשלה. הבוחרים נקראים לשאול איזו ממשלה הצבעתם עשויה לקדם, ולא רק איזו מפלגה הכי קרובה אליהם. עם זאת, מוזהרים כי התחייבויות פוליטיות לפני בחירות לא תמיד מתממשות לאחריהן. אמנון אברמוביץ' מסתייג מהגדרת הבחירות כ"גורליות ביותר", ומזכיר את הכישלונות של השנים האחרונות, את הבידוד הבינלאומי, התפוררות המערכות האזרחיות, השחיתות ויוקר המחיה. הוא קורא להצביע ללא תנאים, כבחירה בין שתי מנות עיקריות ולא קינוחים.

הקול הערבי עשוי להיות מכריע בבחירות, כאשר עלייה בשיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי עשויה להרחיק את גוש נתניהו מ-61 מנדטים. נושאים כמו אלימות ופשיעה בחברה הערבית, ומדיניות הריסת הבתים, מדרבנים את הציבור הערבי להצביע. מפלגות ערביות כמו רע"ם והרשימה המשותפת משתמשות במסרים של תקווה, אך ישנו גם קהל קטן המתכוון להצביע למפלגות ציוניות. סקרים פנימיים בחברה הערבית מצביעים על עלייה בשיעור ההצבעה, שעשויה להמשיך לעלות ככל שהקמפיין נגד חברי הכנסת הערבים יתגבר.