תבעה את השכנים בגלל נזילה מהעציצים. מה קבעה המפקחת?
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המפקחת על המקרקעין דחתה תביעת נזקי רטיבות של דיירת נגד שכניה.
- בית המשפט ביטל חלק מפסק בוררות שקבע פיצויים מופרזים ליזם.
- בית הדין לעבודה פסק כ-280,000 שקל לאיש מכירות בגין שעות נוספות.
- הוכח כי הנזק בדירת התובעת נגרם באופן עצמי ולא על ידי השכנים.
- הצמדת פיצויים למועד פסק הבוררות נחשבת כנוגדת את תקנת הציבור.
- חוק שעות עבודה ומנוחה חל על איש מכירות למרות מעמדו הבכיר.
המפקחת על המקרקעין דחתה תביעה של בעלת דירה בקומה הראשונה נגד שכניה בקומה השלישית, אשר טענה כי עציצים במרפסתם גרמו לנזקים בדירתה. האישה טענה כי מי השקיה מהאדניות של השכנים גרמו לעכירות שיש, לכלוך ועובש במרפסתה. השכנים, מיוצגים על ידי עו"ד קארין שמעון, טענו כי הנזילה אינה נובעת מדירתם, שכן קיימת דירה מפרידה ביניהם, וכי ייתכן שהמקור לבעיה הוא בדירת התובעת עצמה או במערכות השקיה וכיבוס בדירות אחרות. המומחה ציין כי מערכת הניקוז של התובעת דולפת, וכי לא נמצאה רטיבות או נזק לטיח בסריקה תרמית. בהתבסס על חוות הדעת, קבעה המפקחת כי לא הוכח קשר סיבתי בין הליקוי הנטען בדירת השכנים לבין הנזקים, וחייבה את התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כ-15,000 שקל ושכר מומחה בסך 1,500 שקל. עורך דינה של התובעת, שי סולטן, הביע אי-הסכמה עם הפסיקה.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל באופן חריג חלק מפסק בוררות שקבע כי יזם לא יצטרך לשלם פיצויים על עיכוב של עשור במסירת דירות. השופטת יהודית שבח קבעה כי הצמדת מועד סיום הפיצוי למועד מתן פסק הבוררות נוגדת את תקנת הציבור ועלולה ליצור תמריץ להארכת ההליכים. הסכסוך נגע לפרויקט מגורים בעפולה, בו הוקמה רק אחת משלוש הבניינים המתוכננים. בוררות ראשונה קבעה פיצוי מוסכם ופיצוי חודשי לבעלי הקרקע, אך הליך ערעור בבוררות האריך את תקופת הפיצוי בעשור, עד לשנת 2026, והגדיל את סכומו במיליוני שקלים. בית המשפט התערב וקבע כי מנגנון זה יוצר תמריץ להארכת ההליכים וכי בעלי הקרקע עלולים להימנע מקידום הפרויקט. בעלי הקרקע חויבו בהוצאות משפט.
במקרה שלישי, בית הדין לעבודה חייב חברה ליבוא מוצרי אופטיקה לשלם כ-280,000 שקל לאיש מכירות שסיים לעבוד בחברה לאחר 6.5 שנים. העובד תבע זכויות על סך 874,000 שקל, בטענה כי למרות מעמדו הבכיר, הוא היה כפוף למנהלים וזכאי לתשלום עבור שעות נוספות. החברה טענה כי תפקידו כמנהל פיתוח עסקי ומכירות, אחריותו על פעילות בדרום אמריקה ומידת האמון והעצמאות שניתנו לו פטרו אותה מחובת תשלום שעות נוספות. בית הדין קבע כי הסכם העבודה הגדיר את העובד כסוכן מכירות בינלאומי, היה כפוף למנכ״ל, חייב למלא דוח שעות, וזכויותיו נקבעו לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. בית הדין דחה את רוב רכיבי התביעה אך פסק לעובד את הסכום האמור עבור שעות נוספות, לאחר שנקבע כי לא נוהל רישום מלא של שעות עבודתו מהבית ובשעות הערב.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.