"רוכשי הדירות ממתינים לממשלה הבאה": מה יקרה לשוק הנדל"ן ביום שאחרי?

שוק הנדל״ן בישראל נמצא במצב של המתנה לקראת הבחירות הקרבות, כאשר רוכשים פוטנציאליים רבים מעכבים עסקאות עד לאחר קבלת תוצאות הבחירות והרכבת הממשלה הבאה. התייחסות המפלגות לנושא הדיור מוגבלת, ומתמקדת בעיקר בהטבות דיור ותמריצים, ולא בפתרונות מעשיים להגדלת היצע הדירות והורדת מחירים. מפלגת ישר של גדי איזנקוט פרסמה תוכנית להגבלת שכר דירה, אך חזרה בה חלקית מהפרסום. בעבר, תוכניות כמו "מחיר למשתכן" של משה כחלון אף גרמו לעליית מחירים באזורים מסוימים.

היסטורית, תקופות של חילופי ממשל לא הובילו בהכרח לירידת מחירי הדיור. בתקופת ממשלת בנט-לפיד, מחירי הדיור עלו בכ-20%, ובתקופת לפיד נרשמה התמתנות אך העלייה נמשכה. רק לאחר כניסת נתניהו לתפקיד, ובמקביל לעליית הריבית, הרפורמה המשפטית והמלחמה, החלה ירידה במחירים. גם בתקופת אולמרט, הורדת ריבית דרסטית הובילה לעלייה חדה במחירי הדיור עקב מחסור בהיצע.

נתונים עדכניים מצביעים על ירידה בהתחלות הבנייה, מה שעלול להחריף את בעיית ההיצע. במקביל, נפתח השבוע מאגר הנדל״ן של רשות המסים, אך הרשות הגבילה את הגישה לכלים אוטומטיים (AI) השואבים מידע, בטענה שהם מפריעים לפעילות התקינה. הדבר מעלה שאלות לגבי שקיפות המידע, ומומחים קוראים לרשות להנגיש את הנתונים באופן מלא לציבור. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נדרש להתערב בנושא.

ההמתנה לתוצאות הבחירות משפיעה על שוק הנדל״ן, כאשר חלק מהעסקאות מתעכבות. יזמים מדווחים כי רוכשים, בעיקר מתחום ההייטק, ממתינים להחלטות הפוליטיות. ישנה אי-ודאות לגבי השפעת חילופי שלטון על השוק, אך הניסיון מלמד כי ממשלות קודמות לא הצליחו להוריד את מחירי הדיור לאורך זמן, ואף תרמו לעלייתם במקרים מסוימים.