غزة: إعادة إعمار أم استعادة اقتصاد؟

דו"ח עדכני של אונק"ט”ד (UNCTAD) מ-24 בספטמבר 2026 מצביע על כך שהנזק לכלכלת עזה חמור בהרבה מסך ההפסדים הכספיים. הדו"ח קובע כי 92% מהמוסדות הכלכליים ברצועה ניזוקו או נהרסו, מה שהוביל לצניחה בהכנסה לנפש ל-212 דולר בשנה. מצב זה, לדברי הדו"ח, חורג מבעיות של עוני ואבטלה, ופוגע ביסודות החיוניים להתאוששות כלכלית עתידית.

הנקודה המרכזית בדו"ח היא שהתאוששות כלכלית אמיתית בעזה תלויה בהחזרת הייצור והתעסוקה לקדמת הבמה, ולא רק בשיקום תשתיות. המטרה צריכה להיות בניית כלכלה המסוגלת לייצר מקומות עבודה והכנסה, ולהפחית את התלות בסיוע חוץ. לשם כך, יש לתעדף הפעלה מחדש של מפעלים קיימים, שיקום החקלאות והתעשייה, אספקת אנרגיה וחומרי גלם, ומתן תפקיד מרכזי ליזמים ועובדים מקומיים בפרויקטי השיקום. כל השקעה צריכה להימדד לא רק לפי השפעתה ההומניטרית, אלא גם לפי יכולתה ליצור ערך מוסף והזדמנויות תעסוקה.

הדו"ח מדגיש כי השקעות לבדן אינן מספיקות. הגבלות על תנועת אנשים וסחורות, וכן על הגישה לשווקים, יגבילו את ההתאוששות. לכן, חופש תנועה ומסחר הם תנאי הכרחי להחייאת המפעלים, החוות והשווקים, ולא רק דרישה פוליטית.

עוד נטען כי תהליך השיקום לא צריך להפוך לכלכלה המבוססת על סיוע וחוזים זמניים. יש להפנות מימון לבניית יכולות ייצור ברות-קיימא, לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים, ולשלב את השיקום עם הכשרה מקצועית והעברת ידע, כדי להבטיח השפעה ארוכת טווח.

בנוסף, הדו"ח קורא לטפל במשבר הפיננסי הפלסטיני, הכולל עיכוב הכנסות וקיצוצים ישראליים, הפוגעים ביכולת הממשלה לספק שירותים ולוחצים על המגזר הפרטי והבנקאי. צעדים כמו העברת הכנסות פלסטיניות מגיעות, הגנה על המערכת הבנקאית, והבטחת מימון לסחר וליבוא סחורות חיוניות, נחשבים חיוניים לשימור הפעילות הכלכלית.

הערכות אונק"ט”ד מדברות על צורך של 71.5 מיליארד דולר לשיקום. הדו"ח קורא לקהילה הבינלאומית לא רק לספק את המימון, אלא גם להבטיח שהוא מכוון להתאוששות אמיתית. האתגר המרכזי הוא לא רק לבנות מחדש את עזה ההרוסה, אלא להשיב לה את הכלכלה שלה כמקור תעסוקה, הכנסה ויציבות. בסופו של דבר, עזה זקוקה לא רק לשיקום פיזי, אלא להחזרת יכולתה לייצר. בעוד שסיוע הומניטרי מציל חיים ובנייה מספקת קורת גג, כלכלה יצרנית היא זו שמעניקה לאנשים הזדמנות להחזיר לעצמם את חייהם וכבודם.