האירוע שמתקרב בצעדי ענק - בזמן שכולם עסוקים במלחמה בין הגושים

האירועים של ה-7 באוקטובר שינו באופן דרמטי את מפת הפוליטיקה הישראלית, כאשר האופוזיציה הנוכחית כמעט ואינה ניתנת לזיהוי לעומת זו שהייתה קיימת לפני המלחמה. סקרים שנערכו לפני ה-7 באוקטובר הראו למחנה הממלכתי של בני גנץ (עם גדי איזנקוט וגדעון סער) כ-29 מנדטים, וליאיר לפיד כ-18 מנדטים. כעת, לפי סקרים עדכניים, מפלגות האופוזיציה המרכזיות (המחנה הממלכתי ויש עתיד) מאבדות כמעט את כל כוחן, ונותרות עם כחמישה מנדטים בלבד. על חורבות מפלגות העבודה ומרצ קמה מפלגה חדשה, המורכבת בעיקר מאנשי המחאה, אך מובלת על ידי דמויות שזכו לפרסום לאחר שקפצו לדרום ב-7 באוקטובר. נפתלי בנט, יחד עם אביגדור ליברמן, מציעים מדיניות ימין לבוחרי מרכז-שמאל, וזוכים לתמיכה רבה יותר מבעבר. האופוזיציה של אז התמקדה ברפורמה המשפטית, בעוד שהאופוזיציה הנוכחית מתמקדת בנושא החרדים. הטבח הרחיק את האפשרות להקמת ממשלת שינוי, בשל התנגדות למפלגות הערביות וסירובם להגדיר את חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור. סקרים מראים כי הציבור נוטה ימינה, בעוד שהמנהיגות הפוליטית נתפסת כעייפה ומאכזבת. נתניהו, בהתעקשותו להתמודד שוב, למעשה עושה חסד עם האופוזיציה, שכן בלעדיו הייתה מתקשה לגבש סדר יום משותף. האתגר הגדול של הכהונה הבאה צפוי להיות ההשלכות הבינלאומיות של הסוגיה הפלסטינית, במיוחד ביהודה ושומרון. קיימת דאגה מפני הטלת סנקציות בינלאומיות נוספות על ישראל, כפי שמשתקף מנאומים של פוליטיקאים זרים ובדיקות ביטחוניות בשדות תעופה. רוב הסקרים מצביעים על כך שממשלת האחדות היציבה היחידה שיכולה לקום היא כזו עם רוטציה. למרות שהקמת ממשלת אחדות קודמת נכשלה, הטענה היא שהיא קרסה בשל חוסר שוויון בין המחנות. אם הסקרים יתממשו, ממשלה שוויונית של שני הגושים, ללא החרדים והערבים, עשויה להוות פתרון למערכת בחירות חוזרות. התמיכה ברוטציה בין נתניהו לאיזנקוט נמוכה, במיוחד בקרב הציבור הערבי.