פרדוקס כלכלי בישראל: ירידה דרמטית בתיירות, הוצאות בכרטיסים זרים כמעט ללא שינוי

נתונים חדשים של חברת SHVA, המנהלת את מערכות התשלומים בישראל, חושפים פער סטטיסטי מעניין: למרות ירידה של כ-80% בכניסת תיירים לישראל במחצית הראשונה של 2026 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023, סך ההוצאות בכרטיסים בנקאיים זרים כמעט ולא השתנה וחזר לרמתו טרום המלחמה.

על פי הנתונים הרשמיים, זרים הוציאו במחצית הראשונה של 2026 סכום של 9.7 מיליארד שקלים, ירידה של 7.8% בלבד לעומת 10.5 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה ב-2023. זאת, בעוד שמשרד התיירות מדווח על כניסתם של כ-430 אלף תיירים בלבד, ירידה של 78% לעומת כמעט שני מיליון תיירים ב-2023.

הירידה בהכנסות של ענפי התיירות המסורתיים, כמו מלונות, מסעדות וחנויות דיוטי פרי, משמעותית: הוצאות על לינה ירדו ב-43.9%, על מסעדות ובתי קפה ב-36.5%, ועל חנויות דיוטי פרי ביותר מ-52%. בסך הכל, בחמשת ענפי התיירות הקלאסיים, ההוצאות צנחו מ-4.3 מיליארד שקלים ל-2.62 מיליארד שקלים, ירידה של למעלה מ-40%.

ההסבר לפער נעוץ במספר גורמים. ראשית, עלייה בהיקף הקניות המקוונות בכרטיסים זרים, כולל רכישת ציוד על ידי ארגונים יהודיים מחו"ל לתמיכה בקהילות שנפגעו. שנית, עלייה ניכרת בהוצאות השוטפות בסופרמרקטים ובמאפיות (52.4%), המיוחסת לעולים חדשים ממדינות מערביות, דיפלומטים, אנשי צוות במשימות הומניטריות ועיתונאים. גורם נוסף הוא האינפלציה הכללית, העומדת על כ-10%, הגורמת לכך שסכומים כספיים זהים משקפים נפח רכישות פיזי קטן יותר.