פרדוקס התיירות בישראל: פחות מ-25% מהתיירים, אך הוצאות כמעט כמו לפני המלחמה

נתונים מפתיעים חושפים פער משמעותי בין מספר התיירים הנכנסים לישראל לבין היקף ההוצאות בכרטיסי אשראי זרים. על פי נתוני חברת שב"א, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית, במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו רכישות בכרטיסים זרים ב-9.7 מיליארד שקלים, ירידה של 7.8% בלבד לעומת 10.5 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של 2023, טרום המלחמה. לעומת זאת, משרד התיירות מדווח כי מספר התיירים שנכנסו לישראל במחצית הראשונה של 2026 עמד על כ-430,000 בלבד, ירידה דרמטית של 78% לעומת 1.97 מיליון תיירים בתקופה המקבילה ב-2023.

הפער בין הנתונים נובע ממספר גורמים אפשריים. הוצאות על מלונות ירדו ב-43.9%, על מסעדות ב-36.5% ועל חנויות דיוטי פרי ב-52.8%. בתחומי תיירות קלאסיים, הכוללים גם השכרת רכב וסוכנויות נסיעות, ההוצאות ירדו בלמעלה מ-40%.

חלק מההסבר טמון בעלייה של כ-1% בהוצאות אונליין בכרטיסים זרים, בעוד הוצאות במקומות פיזיים ירדו בכ-18%. בחברת שב"א מעריכים כי חלק מהרכישות המקוונות בוצעו על ידי ארגונים יהודיים מחו"ל שרכשו ציוד עבור קהילות שנפגעו בישראל, ואינן משקפות בהכרח תיירות. גורם נוסף הוא הוצאות של אנשים השוהים בישראל אך אינם תיירים, כמו עולים חדשים הממשיכים להשתמש בכרטיסים זרים, או הוצאות של דיפלומטים וארגונים בינלאומיים.

בנוסף, עליית האינפלציה, שהגיעה לכ-10% בתקופה זו, משמעותה שסכומי תשלום דומים אינם משקפים בהכרח את אותה כמות רכישות כמו בעבר. נתונים אלו מצביעים על מורכבות בהערכת מצב התיירות והכלכלה הנלווית לה, מעבר למספרים הגולמיים.