הולנד: מידידה קרובה של ישראל למבקרת חריפה
תורגם ותומצת מתוך Al-Shams על ידי baba
הולנד, שהייתה בעבר בעלת ברית קרובה של ישראל, הפכה למבקרת חריפה של מדיניותה, במיוחד בנוגע להתנחלויות. צעד הולנדי חדש אוסר על ייבוא מוצרים מהתנחלויות, מה שהוביל למתיחות דיפלומטית עם ישראל. השינוי מיוחס למלחמה בעזה, לשינוי בדעת הקהל ההולנדי ולהשפעות פוליטיות פנימיות.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הולנד אוסרת ייבוא מוצרים מהתנחלויות ישראליות, מה שמעורר מתיחות דיפלומטית.
- השינוי ההולנדי מיוחס למלחמה בעזה, לדעת קהל ולפוליטיקה פנימית.
- ישראל הגיבה בצעדים דיפלומטיים, כולל ביטול תעודות דיפלומטיות.
- הולנד הייתה בעבר בעלת ברית קרובה של ישראל, אך עמדתה השתנתה.
- החלטות הולנד התקבלו באופן עצמאי, ללא הסכמה אירופית.
- החלטות הולנד אינן מכוונות נגד ישראל, אלא נובעות מחוק בינלאומי.
תוך פחות משלוש שנים, הולנד עברה ממדינה בעלת קשרים הדוקים עם ישראל למדינה אירופית מובילה בדרישה לצעדים מעשיים נגד מדיניותה בגדה המערבית. שינוי זה מיוחס למלחמה בעזה, לשינוי בדעת הקהל ההולנדי, להתפתחויות פוליטיות בהאג, ולעליית ההשפעה של הדרג המקצועי במשרד החוץ ההולנדי, כך עולה מניתוח של אתר "וואינט".
הביטוי האחרון למתח זה הוא צו הולנדי שנכנס לתוקף ב-22 בספטמבר, האוסר על ייבוא, קנייה, מכירה ותיווך מסחרי של מוצרים מהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן, אותן הולנד מגדירה כ"התנחלויות בלתי חוקיות". הצו, שייכנס לתוקף למשך שלוש שנים, כולל סנקציות פליליות על הפרתו. ההחלטה ההולנדית התקבלה באופן עצמאי לאחר כישלון ההגעה להסכמה בקרב האיחוד האירופי, הדורש תמיכה רחבה של כל 27 המדינות החברות בנושאי מדיניות חוץ. הצו חל גם על מוצרים הנמצאים במטען אישי של נוסעים, כולל מתנות ומזכרות, מה שהוביל דיווחים על שאלות שנשאלו נוסעים ישראלים בנמל התעופה סכיפהול לגבי נשיאת מוצרים מהתנחלויות.
בתגובה, ישראל נקטה בצעדים דיפלומטיים. שר החוץ גדעון סער הודיע כי דיפלומטים הולנדיים הפועלים ברשות הפלסטינית ברמאללה, שחלקם מתגוררים בפועל בישראל, יידרשו להחזיר את תעודותיהם הדיפלומטיות מישראל, וזכויותיהם יסתיימו בתום התקופה שנקבעה. שר החוץ ההולנדי, טום דה ברוין, הביע צער על הצעד הישראלי, וכינה אותו "מיותר", והדגיש כי האיסור על מוצרי התנחלויות אינו מכוון נגד ישראל, אלא נובע מהתחייבות הולנד שלא לתרום למצבים המנוגדים לחוק הבינלאומי. בנוסף, שגריר ישראל בהולנד, צבי פלטיאל, זומן למשרד החוץ ההולנדי לטרוניה על רקע הצעדים הישראליים, ובפרט ביטול התעודות הדיפלומטיות של אנשי הנציגות ההולנדית ברמאללה, וכן על רקע גירוש נציגים הולנדיים ממרכז התיאום הבינלאומי בנוגע לעזה בקרית גת.
הולנד נחשבה במשך עשורים לאחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל באירופה. היא תמכה בישראל במלחמת יום הכיפורים, אפשרה שימוש בשטחה לגשר אווירי אמריקאי, ייצגה את האינטרסים הישראליים במוסקבה במשך שנים, ואף החזיקה שגרירות בירושלים עד 1980. בתקופת כהונתו הארוכה של ראש הממשלה מארק רוטה, היחסים בין המדינות נותרו ברמה גבוהה, למרות ביקורות הולנדיות על מדיניות ישראל. הניתוח מצביע על כך שהשינוי במדיניות ההולנדית החל עוד לפני 7 באוקטובר 2023, כאשר כבר לפני כ-15 שנה זוהתה מגמה ביקורתית גוברת בדרג המקצועי במשרד החוץ ההולנדי, שהחל להזהיר חברות מפני פעילות כלכלית בהתנחלויות. פער זה בין הדרג הפוליטי, ששמר על יחסים קרובים, לדרג המקצועי, שהדגיש את החוק הבינלאומי וזכויות האדם, הצטמצם בשנים האחרונות.
המלחמה בעזה שינתה את התמונה. בחודשים הראשונים לאחר 7 באוקטובר, דעת הקהל ההולנדית גילתה תמיכה יחסית בזכותה של ישראל להגן על עצמה, אך עם המשך המלחמה, גברה הביקורת על ישראל. סקר מאפריל 2025 הראה שיותר ממחצית המשתתפים מעוניינים שממשלתם תנקוט עמדה ביקורתית יותר כלפי ישראל. בנוסף למלחמה, התרחבות ההתנחלויות, קידום תוכנית E1 ואלימות מתנחלים נגד פלסטינים, הגבירו את הלחץ הפוליטי בהולנד לנקוט צעדים נגד ישראל. גם בתוך משרד החוץ ההולנדי התגלעו חילוקי דעות, כאשר עובדים ודיפלומטים לשעבר השתתפו בהפגנות נגד מדיניות הממשלה. שר החוץ ההולנדי לשעבר, קספר ולקמפ, היה דמות מרכזית בקידום מעבר מביקורת לצעדים פוליטיים, ואף תמך בהטלת איסור כניסה על שרים ישראלים והרחבת הצעדים נגד ישראל, אך התפטר עקב חוסר תמיכה ממשלתית.
ממשלת האליטה החדשה, שהושבעה בפברואר 2026, תלויה במפלגות שמאל מחוץ לקואליציה, מה שמחבר את השינויים הפוליטיים הפנימיים עם התחזקות העמדה כלפי ישראל. סקרים הראו עלייה בתמיכה במפלגות שמאל, מה שמגביר את התלות בקולות מחוץ לקואליציה. גורמים ישראלים מייחסים את השינוי ההולנדי לגורמים פוליטיים ומוסדיים, כמו החשיבות שהולנד מייחסת לחוק הבינלאומי וזכויות האדם, ורצונה למלא תפקיד בינלאומי. מיקומה של האג כמארחת את בית הדין הבינלאומי ובית הדין הפלילי הבינלאומי מחזק את חשיבותם של נושאי החוק הבינלאומי בדיון הציבורי. בנוסף, הלחצים הפנימיים, כולל קהילה מוסלמית גדולה וזרם שמאל-פרוגרסיבי פעיל, הפכו את המלחמה בעזה ואת המצב בגדה המערבית לנושאים מרכזיים בדיון הציבורי. ממשלת הולנד מדגישה כי צעדיה אינם מכוונים נגד ישראל, אלא תגובה להרחבת ההתנחלויות, אלימות בגדה המערבית, ומחויבויותיה על פי החוק הבינלאומי.
מדינות אירופיות אחרות עדיין זהירות יותר מהולנד. אוסטרליה דנה בצעדים דומים אך טרם החליטה על איסור כולל על מוצרי התנחלויות. בתוך האיחוד האירופי אין הסכמה על צעד משותף, למרות דיונים על אפשרויות כמו רישיונות ייבוא, מכסים גבוהים או איסור סחר מלא. גרמניה נחשבת לגורם מפתח, וחוסר הצטרפותה מקשה על קידום מדיניות אירופית אחידה. הולנד, צרפת ומדינות נוספות יכולות לנקוט צעדים באופן עצמאי. ניתוח זה מציג את הולנד כמקרה המתקדם ביותר בתוך מגמה אירופית מתפתחת, והשאלה שנותרת היא האם היא תהפוך למודל למדינות אחרות או תישאר חריגה.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 2ימין 1חרדית 1ערבית 1אחרים 1
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
