האם ניתן לקנוס נוסעים על השארת אשפה במטוס? דיון סוער ברשת
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
קברניט אל על פרסם סרטון המציג לכלוך שהושאר במטוס, מה שעורר דיון על קנסות לנוסעים. בדיקה העלתה כי רוב חברות התעופה אינן קונסות על אשפה שגרתית, אך יכולות לדרוש פיצוי על נזק חמור או הוצאות חריגות. הקושי העיקרי הוא הוכחת האחריות של הנוסע הספציפי.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- סרטון של קברניט אל על על לכלוך במטוס עורר דיון על קנסות לנוסעים.
- רוב חברות התעופה אינן קונסות על אשפה שגרתית.
- חברות תעופה יכולות לדרוש פיצוי על נזק חמור או הוצאות חריגות.
- הוכחת אחריות נוסע ספציפי על השארת אשפה היא מורכבת.
- כמות הפסולת בתאי הנוסעים עולה בהתמדה.
- התעשייה מסתמכת בעיקר על כללי התנהגות בסיסיים.
סרטון שפרסם קברניט אל על, מיידן בר, ובו נראה לכלוך שהשאירו נוסעים, עורר דיון ער ברשתות החברתיות. הסרטון, שהפך ויראלי, הציג ערימות אשפה בתא הנוסעים לאחר טיסה קצרה. בר, קברניט אל על ויו"ר לשעבר של אגודת הטייסים, הביע תמיהה על המצב ועל חוסר ההבנה מדוע מטוס צריך להיראות כך בסיום טיסה.
בעקבות הסרטון, עלתה השאלה מדוע חברות התעופה, שיודעות מי ישב בכל מושב, אינן קונסות נוסעים המשאירים אחריהם לכלוך. בדיקה של מספר חברות תעופה גדולות העלתה כי ברוב המקרים אין כללים המתייחסים לקנס על השארת אשפה רגילה. עם זאת, במקרים של נזק ממשי, הוצאות חריגות או התנהגות המפריעה לטיסה, לחברות התעופה יש סמכויות רחבות יותר. חברות כמו אמריקן איירליינס וקוואנטס יכולות לדרוש פיצוי על נזקים והוצאות, בריטיש איירווייז יכולה לחייב בכיסוי עלויות שינוי מסלול, ואזיג'ט אף יכולה לבטל טיסות עתידיות או לדרוש פיצוי על נזקים.
רינאייר, למשל, הודיעה כי תקנוס ב-500 אירו נוסעים שירדו מהטיסה עקב התנהגות בלתי הולמת, תוך שמירת הזכות לדרוש פיצוי על נזקים. עם זאת, מדובר במקרים חמורים ולא באשפה שגרתית. חריג מסוים הוא הוואי איירליינס, שכלליה מציינים כי החברה רשאית לדרוש פיצוי על נזק, תיקון או ניקיון הנובעים מפעולות הנוסע או ילדיו, מה שמרמז על אפשרות לגביית תשלום על זיהום חריג.
התופעה אינה ייחודית לישראל. מקרים דומים תועדו בטיסות של אייר אינדיה, סאות'ווסט איירליינס, יונייטד איירליינס ורינאייר, בהם נוסעים השאירו אחריהם לכלוך רב או גרמו להפרעות. במקרים מסוימים, הצוותים נאלצו להמתין עד שהלכלוך יסולק לפני ההמראה. למרות שקנסות כספיים לא תמיד דווחו, הדבר הדגיש את חוסר הסובלנות של הצוותים להשארת אי-סדר.
הקושי העיקרי בקנס אוטומטי הוא הקושי להוכיח מי בדיוק השאיר את האשפה. מספר מושב אינו הוכחה חותכת, שכן נוסעים עשויים להחליף מקומות, ילדים נעים בין הורים, ואשפה יכולה להגיע ממושב סמוך. בנוסף, קיים הבדל בין אשפה שגרתית הדורשת ניקוי רגיל, לבין אירוע חריג הדורש ניקוי מיוחד או גורם להוצאות נוספות לחברה.
איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי (IATA) מצביע על עלייה בכמות הפסולת בתאי הנוסעים, כ-0.94 ק"ג לנוסע בטיסות בינלאומיות, כאשר כ-85% מהפסולת קשורה למזון ומשקאות. על פי הערכות, תעשיית התעופה ייצרה כ-3.6 מיליון טון פסולת ב-2023, וצפויה להכפיל זאת עד 2040. האיגוד קורא לנוסעים להימנע מדחיפת אשפה לכיסי מושבים או לקיחת מזון שלא לצריכה. למרות שאין מערכת קנסות אחידה, חברות התעופה שומרות לעצמן את הזכות לדרוש פיצוי במקרים של נזק או הוצאות חריגות, אך ברוב המקרים, התעשייה עדיין מסתמכת על כללי התנהגות בסיסיים.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1אחרים 1
