אחרי סרטון השיימינג של קברניט אל על: בדקנו מה אפשר לעשות לנוסעים שמשאירים מטוס מטונף

בעקבות סרטון ויראלי של קברניט אל על, מידן בר, שתיעד תא נוסעים מלוכלך בסיום טיסה, עלתה שוב השאלה האם ניתן לקנוס נוסעים המשאירים אחריהם פסולת. בר, שגם שימש כיו"ר איגוד הטייסים לשעבר, הביע תמיהה על מצב המטוס לאחר שלוש שעות טיסה בלבד.

ההצעה המרכזית שעולה היא לחייב נוסעים באופן אוטומטי על לכלוך שהשאירו, תוך שימוש בנתוני ההזמנה והצ'ק-אין המקשרים בין נוסע למושב. אולם, בדיקה מעמיקה מגלה כי בעוד שחברות תעופה רבות מחייבות נוסעים על נזקים ממשיים, התנהגות שמפריעה לטיסה או הוצאות חריגות, אין מודל קבוע לחיוב על פסולת שגרתית כמו עטיפות או פירורים.

חברות כמו אמריקן איירליינס וקוונטאס מאפשרות לדרוש החזר על נזקים, בריטיש איירווייז על הוצאות שנגרמו מהסטת טיסה, ואיזיג'ט יכולה לבטל טיסות המשך או לסרב להזמנות עתידיות. ריינאייר אף הודיעה על חיוב מינימלי של 500 אירו לנוסעים מפריעים. חברות מסוימות, כמו הוויאן איירליינס, מזכירות בתנאי ההובלה את האפשרות לחייב נוסעים עלויות ניקיון שנגרמו ממעשיהם, אך ללא מחירון קבוע ללכלוך רגיל.

התופעה של השארת לכלוך במטוס אינה ייחודית לישראל. דיילת אייר אינדיה, עובד רמפה באמריקן איירליינס, ונוסעים בטיסות ריינאייר וסאות'ווסט איירליינס תיעדו מקרים דומים, שעוררו דיונים ויראליים ברשתות החברתיות. במקרים מסוימים, הצוותים נאלצו לטפל בלכלוך לפני היציאה לטיסה הבאה.

הקושי בחיוב אוטומטי נובע מכך שמספר מושב אינו הוכחה חד משמעית לאחריות. נוסעים מחליפים מקומות, ילדים עוברים בין מושבים, ופסולת יכולה להגיע ממושב סמוך. בנוסף, יש להבחין בין לכלוך שגרתי, המטופל במסגרת הניקיון הרגיל, לבין אירוע חריג הגורם להוצאה נוספת לחברה. ארגון חברות התעופה הבינלאומי מעריך כי בשנת 2023 נוצרו כ-3.6 מיליון טונות של פסולת תא נוסעים, עם צפי להכפלה עד 2040. למרות הכלים הקיימים לחיוב על נזקים והוצאות חריגות, התעשייה עדיין נשענת במידה רבה על נימוסים בסיסיים של הנוסעים.