בבריטניה חושפים: הקפאנו כמעט פי 3 רישיונות ייצוא לצה"ל, המדיניות כלפי ישראל הוחמרה

בריטניה החמירה את מדיניותה כלפי ישראל והקפיאה או דחתה למעלה מ-80 רישיונות ייצוא נשק, זאת בשל חשש כי הפריטים עלולים לשמש את צה"ל ברצועת עזה. שר המזרח התיכון הבריטי, סטיבן דאוטי, חשף כי המדיניות החדשה כוללת "מנגנון נעילה כפול" למניעת אישורים, ובנוסף בחינה של חוקיות הנוכחות בשטחים ושמירה על המשפט ההומניטרי הבינלאומי. נתונים חדשים מצביעים על עלייה של כמעט פי שלושה במספר הרישיונות שהוקפאו לעומת ספטמבר 2024, אז הוקפאו כ-30 רישיונות בלבד. למרות ההגבלות, חלקי חילוף למטוסי F-35 הוחרגו משיקולי ביטחון לאומי והתחייבויות לבני ברית, כאשר דאוטי טען שעצירתם "תפגע אנושות" במערך הביטחוני האירופי.

יו"ר ועדת החוץ, אמילי תורנברי, מתחה ביקורת על ההחלטה וכינתה אותה פוליטית ולא משפטית, והציעה לאמץ מודל הולנדי לסימון רכיבים במשלוחים לארה"ב המיועדים לישראל. ההחלטה הראשונית בספטמבר 2024, תחת שר החוץ דאז דיוויד לאמי, כללה הקפאת כ-30 רישיונות מתוך כ-350, והודגש כי אין מדובר באמברגו נשק. החלטה זו התקבלה בתקופת ממשלת הלייבור, לאחר שיחות עם התובע הראשי הבריטי החדש, ונטען כי מדובר בעיקר בנשק התקפי.

במקביל, שר החוץ הבריטי אד מיליבנד נאם בוועידת מפלגת הלייבור ותקף בחריפות את מדיניות ממשלת ישראל, תוך שהוא מגדיר את המתרחש בעזה כ"פשעי מלחמה". מיליבנד הגן על החלטת הממשלה לאסור סחר עם התנחלויות ביהודה ושומרון, והודה כי הצעד נעשה על רקע לחץ ציבורי בבריטניה, כולל מהקהילה המוסלמית הגדולה במדינה. הוא הדגיש כי בריטניה "מאתחלת" את גישתה לישראל, מוקיעה "טיהור אתני" מצד מתנחלים, "ראיות לפשעי מלחמה" בעזה, ואת ה"כיבוש הבלתי חוקי". מיליבנד הוסיף כי בריטניה תאסור יבוא סחורות מהתנחלויות ותקטע קווי אספקה עבורן, וכי לא תאפשר את הרס פתרון שתי המדינות.