ראש שב"כ לשעבר נגד ראש ממשלה: מהם הסיכויים המשפטיים ומהו סכום הפיצוי המקסימלי?

ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הודיע כי בכוונתו להגיש תביעת דיבה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, בעקבות האשמותיו של נתניהו כי בר לא התריע בפניו על סימנים מקדימים לטבח 7 באוקטובר. בר טען כי נתניהו מנהל נגדו "קמפיין הסתה חסר רסן וחסר אחיזה במציאות", ודרש לחשוף מסמכים הנוגעים למידע שהועבר לראש הממשלה לפני המתקפה.

מומחה לדיני לשון הרע, עו"ד אמיר טיטונוביץ, מסביר כי קיימת עילת תביעה אם נתניהו פרסם כי בר שמר מידע ביטחוני ולא העבירו, וטענה זו אינה נכונה. עם זאת, יש לבחון את פרשנות הביטוי "שמר אצלו" ואת ההגנות הקיימות בחוק, כמו פרסום בתום לב.

נתניהו נהנה מחסינות מהותית "במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו", שהיא חסינות מוחלטת. עם זאת, בר עשוי לטעון כי התבטאויותיו של נתניהו חרגו ממתחם החסינות, אם הן נחשבות פוליטיות גרידא או קמפיינים אישיים, או אם הן נוגעות להאשמות ב"פשעים" במסגרת פוליטית. הגשת התביעה תחייב את נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה להתייחס לסוגיה באופן רשמי.

תביעת דיבה מתנהלת לרוב בדלתיים פתוחות, אך ניתן לסגור את הדלתיים אם יש הצדקה ביטחונית. סכום התביעה ללא הוכחת נזק עומד על 170 אלף שקל, וללא הגבלה אם יש הוכחת נזק. גם אם התביעה תידחה, עצם ההליך והדיון הציבורי עשויים לאפשר לבר לנקות את שמו ולהציג את גרסתו העובדתית.

המהלך של בר נחשב לתקדימי. המקרה הדומה ביותר הוא תביעת דיבה שהגיש אלי זעירא נגד צבי זמיר ב-2005, בעקבות דברים שאמר זמיר על תפקודו של זעירא במלחמת יום הכיפורים. תביעה זו נדחתה, אך זמיר חזר בו מהמשמעות של דבריו בנוגע לבגידה.