נתניהו מול עצמו: הפער בין הוראותיו לפני 7 באוקטובר לגרסתו הנוכחית

תחקיר חדש של "ידיעות אחרונות" חושף פערים בין גרסתו הרשמית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבי האירועים שקדמו לטבח 7 באוקטובר לבין מסמכים רשמיים מלשכתו, שפורסמו במסגרת התחקיר. החלק השני של התחקיר, מאת רונן ברגמן ו י ו ו ל רובוביץ', מתמקד בהחלטותיו של נתניהו, המועצה לביטחון לאומי, והממשלה, וטוען כי קיימת סתירה בין הצהרותיו הנוכחיות לבין הוראות שניתנו על ידו בסמוך למתקפה.

התחקיר מתייחס לשלושה נושאים מרכזיים: מימון חמאס על ידי קטאר, מדיניות "הטבות הומניטריות" ו"הסדרה אזרחית" מול עזה, והיערכות למבצעי חיסול נגד בכירי הארגון. לפי התחקיר, עוד בשנת 2019 התקבלו התרעות מודיעיניות כי הכספים הקטארים המועברים לעזה משמשים לא רק לצרכים אזרחיים אלא גם לחיזוק צבאי של חמאס. למרות הצהרות נתניהו כי הכספים נועדו למטרות אזרחיות בלבד, התחקיר מציג מסמכים המעידים כי גופי המודיעין התריעו בפניו כי הכספים מסייעים לחמאס לחזק את יכולותיו הצבאיות, ואף העריכו כי הם מהווים כ-40% עד 50% מתקציב הזרוע הצבאית של הארגון.

מסמכים מלשכת ראש הממשלה, מתאריכים 27 בספטמבר ו-1 באוקטובר 2023, חושפים הוראות שונות שניתנו על ידי נתניהו. ב-1 באוקטובר, לאחר דיון על הסכם היסטורי עם סעודיה, ניתנו שלוש הוראות בנוגע לעזה: "להגביר את השימוש" בהטבות הומניטריות כתלות בהתנהגות חמאס, "לקדם הסדרה אזרחית" מול חמאס, ו"לקדם היערכות מבצעית לחיסולים מומלצים". התחקיר מדגיש את ההבחנה בין "קידום היערכות" לבין "ביצוע חיסול", ומציין כי ההוראה בנוגע לחיסולים התייחסה למוכנות למצבי חירום ופעולות מיוחדות, ולא להוראה גורפת לביצוע מיידי. זאת בניגוד לגרסתו של נתניהו בפני מבקר המדינה, בה הציג עצמו כמי שדגל בהרתעה וחיסול מנהיגות חמאס, בעוד המערכת הביטחונית העדיפה הסדרים אזרחיים.

התחקיר מציג גם את עמדתו של ראש השב"כ דאז, רונן בר, שעל פי פרסומים קודמים, המליץ להימנע מחיסולים בלבנון ובעזה. אולם, התחקיר הנוכחי טוען כי לשכת ראש הממשלה הציגה את דבריו באופן שונה, וכי בר למעשה הציע תוכנית לחיסול שני בכירי חמאס והמשך חיסולי שרשרת, אך נדרש זמן להיערכות. התחקיר מציין כי ראש השב"כ וראש השב"כ דאז, הרצי הלוי, הביעו דאגה מהתחזקותו של יחיא סינוואר ומהצורך בפעולה מבצעית.

התחקיר מסכם כי המסמכים אינם מוכיחים קשר סיבתי ישיר בין החלטה ספציפית של נתניהו לבין המתקפה, אך הם חושפים סתירות משמעותיות בין גרסתו הפומבית לבין התיעוד הרשמי מלשכתו. בעוד נתניהו מציג עצמו כמי שדגל בהרתעה וחיסול, המסמכים מראים כי הוא גם הורה על קידום הטבות הומניטריות והסדרה אזרחית, ובמקביל על היערכות לחיסולים, אך לא על ביצועם המיידי. התחקיר מכנה את המצב "נתניהו נגד נתניהו", שכן מקור הסתירות העיקרי הוא התיעוד הרשמי מלשכתו.