הסקר שאינו סקר: טרנד הפולימרקט שמאיים על עיצוב התודעה

מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מזהיר מפני שימוש בכלים חדשים, דוגמת שוקי חיזוי כמו פולימרקט וסימולציות מבוססות בינה מלאכותית, המשמשים כתחליף לסקרי בחירות אך אינם כפופים לכללי השקיפות והמגבלות החלים עליהם. החוקרים, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר גיא לוריא וד"ר רחל ארידור הרשקוביץ, מציינים כי כלים אלו מוצגים לציבור כאילו היו סקרים, עם נתונים כמו אחוזי ניצחון ומנדטים, אך אינם עומדים בסטנדרטים של דיוק או ייצוגיות.

המחקר מדגיש כי שוקי חיזוי אינם סקרים, שכן הם מתמחרים ציפיות ולא מודדים העדפות הצבעה. המשתתפים אינם מדגם מייצג, וניתן להשפיע על התוצאות באמצעות השקעה כספית גדולה יותר. לפי המחקר, גם סכומים קטנים יכולים להשפיע על המחירים, וביצועי פולימרקט אינם עקביים, במיוחד בשווקים עם נפח מסחר נמוך. החוקרים מזהירים מפני מניפולציה תקשורתית, שבה שינויים זמניים במחירים מוצגים כמידע מהימן, ויוצרים לולאת משוב מעוותת.

גם סימולציות מבוססות AI אינן מהוות תחליף אמין לסקרים אנושיים, שכן הן מציגות שונות נמוכה יותר ורגישות לשינויים קטנים בפרומפטים. החוקרים מציעים להחיל על כלים אלו את אותן מגבלות החלות על סקרי בחירות: איסור פרסום נתונים חדשים בימים שלפני הבחירות וחובת שקיפות לגבי אופן יצירת הנתונים. במקרה של פולימרקט, יש לחשוף פרטים כמו נפח מסחר וריכוזיות השוק, ובמקרה של AI, יש לפרט את המודל, מקורות הנתונים והפרומפטים.

מחקר נוסף שצוטט, שבדק אלפי שווקים ב-ACDC, מצא כי עסקה בודדת של פחות מ-1,000 דולר יכלה להזיז את המחיר בשיעור של עשר נקודות אחוז. בנוסף, נמצא כי אחוז קטן של ארנקים אחראי לחלק הארי של נפח המסחר, מה שמעיד על יכולת השפעה משמעותית של מספר קטן של שחקנים. המחקר מביא דוגמה לכישלון תחזיתי, כאשר פלטפורמות אלו העניקו למועמדת בפריימריז סיכוי גבוה לנצח, והיא הפסידה.