הדרישה המטורפת של בן גביר מסמנת את היעד: בחירות 2030
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הודיע במסיבת עיתונאים כי בכוונתו לדרוש בבחירות הבאות את תפקיד שר הביטחון לעצמו ואת תפקיד שרת המשפטים עבור מספר 2 במפלגתו. מהלך זה, שנראה לרבים כדרישה מוגזמת, מתפרש כמוצג כאסטרטגיה ארוכת טווח המכוונת לבחירות 2030 ולא לבחירות הקרובות.
על פי הניתוח, מפלגת עוצמה יהודית מבינה כי ייתכן ולא תהיה חלק מהממשלה הבאה. גם אם יושג רוב לגוש מסוים, ראש הממשלה נתניהו מעדיף לרוב ממשלה רחבה ושותפים פוליטיים מתונים יותר, כפי שמעידים חיכוכים היסטוריים והעדפותיו הפוליטיות.
האסטרטגיה של בן גביר, על פי הכתבה, דומה לזו שנקט בעבר. לאחר תקופת אופוזיציה בממשלת בנט-לפיד, בה ביקר בחריפות את הקואליציה והבטיח פתרונות, הוא זכה להצלחה אלקטורלית משמעותית בבחירות 2022. כעת, כשהוא צופה עצמו באופוזיציה, הוא מעלה את רף הדרישות כדי שיוכל להבטיח הבטחות גדולות ללא אחריות למימושן.
בן גביר מתכנן להציג את עצמו כמי שפועל למען הבייס שלו, תוך העלאת דרישות כמו עידוד הגירה מעזה, פירוז הרשות הפלסטינית, ופיטורי היועמ"שית והחזרת בג"ץ למקומו. הבטחות אלו, שנשמעות טוב לבוחרים, חסרות תוכנית קונקרטית למימוש, ומאפשרות לו להאשים את נתניהו בכישלון אם לא יקבל את מבוקשו.
בטווח הארוך, בן גביר שואף לשמר את תדמיתו כמי שמבקר את הממשלה מימין, ובמידה ומהלך זה יצליח, ייתכן שבבחירות 2030 יוכל לדרוש רוטציה עם נתניהו, כפי שנדמה כעת כרעיון מופרך.
