החוב לדיור מזנק ועו"ד יוסף ויצמן מסביר מתי הבית באמת עלול לעמוד למימוש

יתרת החוב של משקי הבית בישראל ממשיכה לטפס, כאשר החוב על דירות מגורים מהווה את עיקר הגידול. ברבעון הראשון של 2026, החוב הכולל עלה בכ-10 מיליארד שקל והגיע לכ-914 מיליארד שקל, גידול שכולו נבע מהחוב לדיור שהגיע לכ-663 מיליארד שקל.

עו"ד יוסף ויצמן, מומחה לחדלות פירעון, מסביר כי החשש הרווח שכל הליך חדלות פירעון יוביל אוטומטית למכירת דירת המגורים אינו נכון. החוק, בסעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מעניק לדירת מגורים מעמד מיוחד ומחייב אישור בית משפט למכירתה, לאחר שמיעת טענות החייב והנושים. שיקולים כמו התועלת לנושים לעומת הנזק לחייב, אפשרויות פירעון חלופיות וסידור מגורים סביר נלקחים בחשבון.

ויצמן מדגיש כי הערכת שווי הדירה לבדה אינה מספיקה. יש לבחון את יתרת החוב על הדירה, את הוצאות המימוש הצפויות ואת הסכום שיישאר בפועל לחלוקה לנושים. במקרים בהם נותר שווי משמעותי בדירה לאחר ניכוי התחייבויות, או כאשר החייב משלם את המשכנתה באופן סדיר, קיימות אפשרויות נוספות מלבד מכירה כפויה, כגון גיוס כספים מגורם שלישי או הסדר חובות.

המומחה ממליץ לבחון את המצב הכלכלי והמשפטי מוקדם ככל האפשר, ולא להמתין עד להתקדמות ההליכים. הבנה מעמיקה של המספרים ומצב החובות מאפשרת למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו למשפחה להישאר בביתה תוך מתן מענה הולם לנושים.