החוב לדיור מזנק ועו"ד יוסף ויצמן מסביר מתי הבית באמת עלול לעמוד למימוש
יתרת החוב של משקי הבית בישראל הגיעה לכ-914 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2026, עלייה של כ-10 מיליארד שקל. הגידול כולו נבע מחוב לדיור, שהגיע לכ-663 מיליארד שקל, בעוד חובות שאינם לדיור נותרו יציבים.
עו"ד יוסף ויצמן, מומחה לחדלות פירעון וכינוס נכסים, מסביר כי כניסה להליך חדלות פירעון אינה מובילה אוטומטית למכירת דירת המגורים. החוק אף מעניק לדירת מגורים התייחסות מיוחדת, ומחייב אישור בית משפט למכירתה, תוך בחינת האיזון בין הנזק לחייב לתועלת לנושים, ואפשרות לסידור חלופי.
ויצמן מדגיש כי טעות נפוצה היא לבחון את שווי הדירה מבלי להתחשב ביתרת המשכנתא והוצאות המימוש הצפויות. דירה בשווי גבוה עשויה להותיר סכום נמוך לחלוקה לנושים לאחר ניכוי התחייבויות אלו. לכן, יש לבחון את שווי הנכס, גובה החוב המובטח, הסכום שיישאר לאחר מימוש, והאלטרנטיבה העומדת בפני החייב.
גם כאשר נותר הון משמעותי בדירה לאחר כיסוי ההתחייבויות, הפתרון אינו בהכרח מכירה כפויה. ניתן לבחון גיוס כספים מגורם שלישי, הסדר עם הנושים, או מתווה אחר שיאפשר לעמוד בהתחייבויות מבלי למכור את הבית. המטרה היא להבין את הסכום שניתן היה לקבל ממכירה, ולמצוא דרך חלופית שתספק מענה לנושים ותאפשר למשפחה להישאר בבית.
ויצמן מוסיף כי מצב המשכנתא עצמה משפיע על התמונה. חייב הממשיך לשלם את המשכנתא נמצא במצב שונה מחייב שכבר מפגר בתשלומים והבנק פועל למימוש השעבוד. הוא ממליץ לבחון את המצב הכלכלי והמשפטי מוקדם ככל האפשר, שכן בדיקה מוקדמת מגדילה את מגוון האפשרויות לפתרון.
