דוד זיני
ראש השב"כ, דוד זיני, התייחס בראיון שהתפרסם ביולי 2026 להסכמתו לקבל את התפקיד, והסביר כי כשירותו המרכזית היא "היכולת להיות נאמן לדרג הנבחר, לא משנה איזו דעה". דבריו נאמרו בכנס מכון ארגמן, שם גם מתח ביקורת על מערכת המשפט, וכינה את המשפטנים "כלי עזר" וכי "מדינה בלי מערכת משפטית חזקה היא מדינה חרבה". התבטאויותיו עוררו תגובות נזעמות, בהן של יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, שכינה אותו "סכנה לביטחון המדינה", ושל השר איתמר בן גביר, שתמך בדבריו.
זיני, בן 52, בעל רקע רבני וצבאי עשיר, שירת בסיירת מטכ"ל, פיקד על גדודים וחטיבות בצה"ל, והקים את חטיבת הקומנדו. מינויו לראש השב"כ, שהתבצע בניגוד להמלצת הייעוץ המשפטי לממשלה שקבע כי ראש הממשלה נתניהו נתון בניגוד עניינים חמור, עורר מחלוקת ציבורית ומשפטית. בג"ץ דחה בסופו של דבר את העתירות נגד המינוי.
מאז כניסתו לתפקיד, זיני הוביל שינויים בארגון, בהם ביטול אירועי חודש הגאווה, פירוק פינת זיכרון לחללי 7 באוקטובר, ושינוי הגדרת "טרור יהודי" ל"אירועי חיכוך". כמו כן, הורה על בדיקת הדלפה בנוגע למבצע "שאגת הארי" לאחר לחץ מצד ראש הממשלה. בנוסף, שינה את עמדת השב"כ בנוגע לאבטחת משפחת נתניהו, והמליץ לאשר אבטחה לכל החיים, בניגוד לעמדה המקצועית הראשונית.
במהלך כהונתו, התמודד זיני עם פרשת אחיו, בצלאל זיני, שהוגש נגדו כתב אישום בגין הברחות לעזה וסיוע לאויב בזמן מלחמה. זיני עצמו הצהיר כי הוא נגד עסקאות חטופים, וכי מדובר ב"מלחמת נצח".
