פרשנות / הכוח הרך של קטאר: מהשופטים בפסטיבל ונציה ועד 'האגודה לתרבות ערבית' בחיפה
קטאר פועלת באופן שיטתי להרחבת השפעתה הגלובלית באמצעות השקעות בתחום התרבות, כך עולה מפרשנות של ד"ר אריאל אדמוני, מומחה לקטאר מהאוניברסיטה באריאל ומכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. לדבריו, קטאר אינה ממציאה את הסנטימנט האנטי-ישראלי, אך היא משקיעה באופן ממוקד כדי לקדם את הנרטיב שלה, תוך שילוב של דיפלומטיה וכלכלה.
השפעתה של קטאר בתחום התרבות קשורה קשר הדוק לשושלת אל ת'אני השלטת במדינה. קרן קטאר, בראשות שייחה מוזה, וכן אל-מיאסה בנת חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, העומדת בראש מוזיאוני קטאר ומכון דוחא לקולנוע (DFI), מובילות פעילות נרחבת בחינוך, מחקר ותרבות. דוגמה לכך נראתה בפסטיבל ונציה, שם שניים משבעת השופטים שזיכו סרט בפרס נתמכו בעבר על ידי מכון דוחא לקולנוע. הסרט, שעסק בתקרית בה נהרגה ילדה מעזה מאש צה"ל, זכה בפרס, כאשר קטאר, לפי אדמוני, "אין לה קשר, רק אג'נדה תואמת".
קטאר מטפחת קשרים עם יוצרים בינלאומיים, לעיתים באופן לגיטימי ולעיתים תוך דחיפה לנרטיב הרצוי לה. אדמוני מציין כי קטאר מעורבת בהפקות סרטים עוד לפני "שבעה באוקטובר", כחלק מפרויקט ארוך טווח. התשתית התרבותית ה"נייטרלית" שנבנתה משמשת בסופו של דבר לקידום תכנים בעלי משמעות פוליטית. קטאר משתפת פעולה עם מוסדות תרבות ושותפים בינלאומיים, במיוחד במערב, כדי להעניק לגיטימציה ולהדהד מסרים אנטי-ציוניים וג'יהאדיסטיים. דוגמה נוספת היא הביתן הדרום אפריקאי בביאנלה לאומנות בוונציה, שם עלתה טענה שקטאר ביקשה להשתמש בו לקידום מסרים נגד ישראל.
בנוסף להשקעות בתרבות, קטאר רוכשת אחזקות בחברות מדיה ואולפני קולנוע, כמו רכישת אולפני מירמקס ושותפות במימון רכישת האחים וורנר. קבוצת beIN Media הקטארית, המחזיקה בזכויות שידור בלעדיות במזרח התיכון וצפון אפריקה, משדרת לעיתים מסרים אנטי-ישראליים, כפי שבא לידי ביטוי בסירוב שדרן לומר את שמו של כדורגלן ישראלי. אדמוני טוען כי קטאר בונה "ברית אדומה-ירוקה" המחברת בין האסלאם הפוליטי לשמאל הפרוגרסיבי במערב, על בסיס שפה משותפת של אנטי-קולוניאליזם והתנגדות לישראל.
בתוך ישראל, קטאר מממנת, באמצעות קרן בריטית, את 'האגודה לתרבות ערבית' בחיפה, שחבריה מזוהים עם מפלגת בל"ד. האגודה מקיימת פעילויות תרבותיות, ירידי ספרים וסיורי נכבה, כאשר הכסף מופנה למלגות, מחקר ופעילות תרבותית, מה שמוביל ל"דה-לגיטימציה" הדרגתית. לדברי אדמוני, השיטה של קטאר מאפשרת צבירת אחיזה לטווח ארוך, גם אם המימון יצטמצם, המוסדות והקשרים שנבנו ימשיכו לפעול.
