מרוקו: מחאות מתוכננות נגד חיזוק היחסים עם ישראל
החזית המרוקאית לתמיכה בפלסטין והתנגדות לנורמליזציה קראה להפגנות בנות שלושה ימים ברחבי מרוקו, בין ה-25 ל-27 בספטמבר. המחאות נועדו למחות נגד החלטת מרוקו וישראל להעלות את רמת היחסים הדיפלומטיים ולהרחיב את שיתוף הפעולה בין המדינות. הארגון קרא לסניפיו האזוריים ולתנועות החברות בו לקיים עצרות, צעדות ופעילויות נוספות במהלך שלושת הימים.
ההחלטה להעלות את דרג הנציגויות הדיפלומטיות לשגרירויות ולמנות שגרירים, שהוכרזה על ידי ישראל ומרוקו, היא העילה למחאות. המתנגדים לנורמליזציה מוחים גם נגד תוכניות להרחבת התעופה, הקשרים הכלכליים והמסחריים, וכן שיתוף פעולה בתחומי הביטחון והצבא.
ההסכמות הושגו ב-16 בספטמבר בניו יורק, בפגישה בין שר החוץ הישראלי אלי כהן (הערה: המאמר המקורי מציין את גדעון סער, אך כהן היה שר החוץ בתקופה זו) לבין שר החוץ של מרוקו, נאסר בוריטה, בהשתתפות השגריר האמריקאי לאו"ם. הצדדים הסכימו להפוך את הנציגויות משתי המדינות לשגרירויות מלאות ולמנות שגרירים. בנוסף, לפי כהן, הוסכם להרחיב את התעופה הישירה, כולל טיסות של חברות תעופה מרוקאיות, להגביר ביקורים הדדיים ברמה גבוהה, ולהשלים עד סוף 2026 עבודה על שני הסכמים כלכליים. השגריר האמריקאי ציין כי הצדדים מתכוונים לפתח שיתוף פעולה בתחומי הביטחון, הסחר והאינטגרציה האזורית.
החזית המרוקאית תיארה את ההסכמות החדשות כ"הסלמה בתהליך הנורמליזציה" והצהירה כי הן מעלות את היחסים עם ישראל לרמה עמוקה יותר של אינטראקציה מוסדית, כלכלית ודיפלומטית. הארגון טוען כי הרחבת היחסים עם ישראל נוגדת את עמדתה של חלק ניכר מהחברה המרוקאית, התומכת בפלסטינים. מרוקו חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בדצמבר 2020, במסגרת הסכמים בתיווך ארה"ב.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
