מה שווים הסקרים 40 יום לבחירות - ולמי יצביעו המתלבטים?

סקרים שנערכו 40 יום לפני בחירות הוכיחו את עצמם כיעילים וקרובים למציאות בשתי מערכות הבחירות האחרונות. בשנת 2022, סקר של קמיל פוקס ז"ל חזה במדויק את מספר המנדטים של הליכוד (31), יש עתיד (24) ובן גביר וסמוטריץ' (13). מבחן הגושים בשתי מערכות הבחירות הראה כי גוש נתניהו תומחר בחסר של מנדט עד שניים.

בבחירות 2021, 40 יום לפני הבחירות, פוקס חזה 58 מנדטים לגוש הימין (שכלל אז את בנט), והגוש סיים עם 59. שנה וחצי לאחר מכן, הוא חזה 59 מנדטים לגוש נתניהו, שסיים עם 64. ההבדל המשמעותי נבע בעיקר מאי-כניסתה של מרצ לאותו סקר. אם מרצ הייתה עוברת את אחוז החסימה, הטעות הייתה מינימלית של 2-3 מנדטים. המסקנה היא שאין לזלזל בסקרים בשלב זה, בתנאי שכל המפלגות שמופיעות בסקר אכן יעברו את אחוז החסימה ביום הבחירות.

סקר חדשות 13 שפורסם אמש מציג את מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט כמובילה עם 22 מנדטים. הליכוד בראשות בנימין נתניהו רושם שפל של 18 מנדטים. למרות זאת, גוש נתניהו מוביל עם 54 מנדטים לעומת 52 לגוש איזנקוט, כאשר המפלגות הערביות מחזיקות ב-14 מנדטים.

מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט יורדת ל-12 מנדטים, בעוד "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן נשארת יציבה עם 10 מנדטים. הימין מתחזק: האיחוד בין "הציונות הדתית" ל"זהות" מגיע ל-8 מנדטים, מספר זהה למפלגות עוצמה יהודית, ישראל ביתנו והרשימה המשותפת. יהדות התורה וש"ס מקבלות 7 מנדטים כל אחת. עופר וינטר ו"עמך ישראל" מזנקים ל-6 מנדטים, כמו גם רע"מ בראשות מנסור עבאס.

מתחת לאחוז החסימה נותרו יועז הנדל וירון זליכה, מפלגת "הציבור החרדי" וכחול לבן בראשות בני גנץ, שרושמת שפל עמוק. "הציבור החרדי" וכן כחול לבן בראשות בני גנץ, שרושמת שפל עמוק ומקבלת פחות מאחוז מהקולות.