הח"כ מזהיר: "אנחנו צריכים להכין את עצמנו לאירוע מצוקה"

ועדת ביקורת המדינה קיימה דיון בנושא מתקני התפלת מי ים, על רקע המשבר החריג שפקד את משק המים בשבועות האחרונים. פריחת אצות חריגה ועלייה קיצונית בעכירות מי הים גרמו להשבתה או צמצום פעילות בחמישה מתוך שישה מתקני ההתפלה הגדולים בישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, הדגיש כי המשבר הנוכחי חושף ליקויים קיימים, ביניהם היעדר תכנון ארוך טווח והצורך בשמירת מקורות מים טבעיים כרזרבה אסטרטגית. הוא קרא להיערך לאירועי מצוקה עתידיים ולהימנע מהישענות בלעדית על מתקני ההתפלה, תוך שמירה על הכנרת והאקוויפרים כמקורות גיבוי.

נציגי מבקר המדינה ציינו כי המשבר מאשש את התרעות הביקורת בשנים האחרונות. הם הדגישו את הצורך בהיערכות למקרים של פגיעה ברציפות פעילות מתקני ההתפלה, לאור הגידול בביקוש למים וירידה בהיצע הטבעי. המבקר הצביע על הצורך בשמירת מקורות מים טבעיים, שיקום אקוויפרים, פיתוח מערך קידוחים והקמת מתקני התפלה במועד ובפיזור גיאוגרפי.

בדיון עלה כי רשות המים לא השלימה תוכנית אב למשק המים, וכי תוכנית הפיתוח לטווח ארוך עד 2050 לא אושרה במועד. נתוני המבקר הראו כי בשנת 2024 הופקו 540 מיליון מ"ק מים ממתקני ההתפלה, לעומת כושר ייצור של 800 מיליון מ"ק, פער של כ־225 מיליון מ"ק. כמו כן, נכון לספטמבר 2026, מפלס הכנרת נמוך בכ־0.41 מטר מהקו האדום התחתון.

המבקר הציג נתונים על 14 מקרי זיהום מי ים בין השנים 2007-2023 שהשפיעו על מתקני התפלה, אך האירוע הנוכחי פגע במקביל בחמישה מתקנים. כמו כן, נמצאו פערים בפיקוח: משרד הבריאות לא ביצע ביקורת שנתית במתקנים בין 2018-2023, ורשות המים נמנעה מבדיקות פתע תדירות. בנוסף, איכות המים הטבעיים מידרדרת, עם עלייה של 32% בזיהום באקוויפר החוף בין 2015 ל־2020.

מנכ"ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, הסביר כי האירוע נגרם מעכירות חריגה של מי הים, שהגיעה ל־15 ואף 20 באזורים מסוימים. פעילות המתקנים הופסקה מחשש לפגיעה בממברנות, וכעת הם פועלים באופן חלקי, כאשר הפער מושלם משאיבה מוגברת מהכנרת והקידוחים. רשות המים נערכת לאפשרות שתפוקת ההתפלה החלקית תימשך עד סוף 2026, ופנתה למדינות נוספות ללמוד מניסיונן באירועים דומים.