למה לעזוב את ארץ הקודש לאומן?

כ-60 אלף יהודים, רובם מישראל, נסעו לאומן שבאוקראינה לחגוג את ראש השנה, מעשה המעורר ביקורת נוקבת מצד גורמים שונים. המבקרים טוענים כי נסיעה זו מהווה "הפניית עורף" לארץ ישראל, במיוחד בתקופה בה קוראים בספר דברים, המדגיש את חשיבותה וקדושתה של הארץ.

המאמר מזכיר את דברי האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת", שביקר בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת ונפגש עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. האדמו"ר מגור הביע הערכה רבה לרב קוק, התפעל מלמדנותו ואהבתו לארץ ישראל, ואף כתב לחסידיו כיצד התפיסה הרווחת בחו"ל לגבי הרב קוק שגויה, וכי הוא "איש אשכולות בתורה ומידות תרומיות". במפגש אחר, אמר האדמו"ר לרב קוק כי התכוון לפגוש רב, אך פגש "רבי", והדגיש את קדושתה של ארץ ישראל, באומרו כי "בכל מקום בו כבודו עומד, יכול כבודו להשתטח ולהתפלל. אנו ניצבים על אדמת קודש שעליה מעידה התורה".

הביקורת מתמקדת בכך שדווקא בימים אלו, בהם ספר דברים, המלא באהבת הארץ, נקרא בבתי הכנסת, אלפי יהודים מעדיפים לנסוע לאומן, מקום שנטען כי אדמתו "טמאה" ורוויה בדמם של יהודים שנרצחו בפרעות. נטען כי הדבר נוגד את המסרים של ספר דברים, המדגיש את החובה להיכנס לארץ, לשמור עליה ולחיות בה בנאמנות, ורואה בה את היעד הרוחני והלאומי.

המאמר מביא גם את דבריו של המחנך הרב יעקב פייגנבוים, המתנגד לנסיעות לאומן. הוא תוהה מדוע קברו של רבי נחמן באומן נחשב חשוב יותר מקברי הרמב"ם ורבי יוסף קארו הנמצאים בארץ ישראל. הוא גם מטיל ספק בהבטחות של רבי נחמן לגבי ישועה רוחנית בזכות נסיעה לאומן, וטוען כי "אין הגיון בכך שכל החיים הם צד אחד, ורק נסיעה אחת לאומן היא שתשנה את כל מצבו הרוחני". בנוסף, המחנך מציין כי נטישת משפחות על ידי האבות הנוסעים לאומן אינה הגיונית.

המאמר מסכם בשאלה רטורית: "מה הפשט" בנטישת הארץ ויציאה אל טומאת ארץ העמים, ובמיוחד בימים אלו כשספר דברים, מופת של אהבת הארץ, נקרא במקומותינו? האם אין בכך משום הפניית עורף לתורה כפשוטה, בניגוד ל"תורות" אחרות המעודדות נטישת משפחה ובריחה לאומן.