הולנד נגד ישראל: ירושלים שוקלת צעדי תגמול נוספים

ישראל שוקלת צעדים נוספים נגד הולנד בתגובה להחלטת בית המשפט בהאג לאסור סחר במוצרים מהתנחלויות. האיסור ההולנדי, שייכנס לתוקף ב-22 בספטמבר, יחול על מוצרים המיוצרים באופן מלא או חלקי בהתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן, וכן על שירותי תיווך הקשורים לסחר זה. ממשלת הולנד הסבירה כי הצעד נועד למנוע תמיכה כלכלית בהרחבת ההתנחלויות וללחוץ על ממשלת ישראל.

בתגובה ראשונית, ישראל מנעה נציגים הולנדיים מלהשתתף במרכז התיאום הבינלאומי בקרית גת, העוסק בנושאי עזה. שר החוץ אלי כהן, באישור ראש הממשלה בנימין נתניהו, הורה על הפסקת השתתפותם, בנימוק שמדינות הפועלות נגד ישראל לא יכולות להשתתף במנגנונים אזוריים התלויים בשיתוף פעולה ישראלי. למרות דיווחים ראשוניים, נציגים הולנדיים יוכלו להמשיך בתפקידים אחרים, אך לא במרכז בקרית גת.

מקורות מדיניים בישראל הדגישו כי עמדתה של ירושלים היא שפעולות פוליטיות וכלכליות נגד ישראל לא יישארו ללא מענה. בעוד שהצעד נגד המרכז בקרית גת הוא הראשון, נבחנים צעדים נוספים, שפרטיהם טרם נחשפו. ישראל השתמשה בעבר במנגנון דומה נגד ספרד, אך דחתה דיווחים על צעדים דומים נגד גרמניה ואיטליה.

הסיכון העיקרי לישראל אינו הנזק הכלכלי הישיר מההחלטה ההולנדית, אלא החשש שמדינות אירופאיות נוספות יאמצו צעדים דומים. הולנד פעלה באופן עצמאי לאחר שלא הצליחה להשיג תמיכה לאיסור דומה ברמת האיחוד האירופי, אך מתכוונת להמשיך ולפעול לקידום איסור כזה בדרג האירופי. בינתיים, באמסטרדם מתארגנת הפגנת תמיכה בישראל ובקהילה היהודית, לצד הפגנת נגד פרו-פלסטינית.