הולנד אוסרת סחר עם התנחלויות; לחץ בינלאומי על ישראל גובר

בית המשפט בהולנד דחה את העתירה נגד איסור הסחר במוצרים מהתנחלויות, וההגבלות ייכנסו לתוקף ב-22 בספטמבר. המרכז הישראלי לייצור (IPC) והאגודה היהודית האירופית (EJA) עתרו לבית המשפט במטרה לבטל או להשהות את האיסור, אך בית המשפט קבע כי לארגון EJA אין מעמד להגיש את התביעה, ודחה את טענות ה-IPC לגבי חוסר בסיס משפטי להחלטת הממשלה.

בית המשפט התחשב בפסיקות קודמות של בית הדין הבינלאומי, וכן בעמדת ממשלת הולנד כי הגבלות סחר יכולות לשמש להשגת יעדים פוליטיים. ההולנדים מסבירים את הצעד כחלק מנורמות המשפט הבינלאומי, וכי הם אינם רוצים לתמוך כלכלית בשימור מצב הנחשב בעיניהם לבלתי חוקי. המטרה המוצהרת היא להפעיל לחץ על ממשלת ישראל לשנות את מדיניותה.

ההגבלות החדשות, שנועדו להפעיל לחץ על ישראל בנוגע ליהודה ושומרון ורמת הגולן, רחבות מהרגיל. החל מה-22 בספטמבר, ייאסר לא רק ייבוא מוצרים מהתנחלויות, אלא גם קנייה ומכירה ישירה או עקיפה שלהם, וכן שירותי תיווך. האיסור חל על מוצרים המיוצרים או מקורם בהתנחלויות, אך לא על מוצרים ישראליים באופן כללי. יבואנים יידרשו להצהיר כי המוצרים אינם מיוצרים בהתנחלויות החוסות תחת האיסור.

הפרת האיסור עלולה לגרור עונשים כבדים, כולל מאסר של עד שש שנים, עבודות שירות או קנס משמעותי. ה-IPC, הפועל בהולנד מאז 1981, צופה פגיעה בסחר וניתוק קשרים מסחריים. הארגון מזהיר כי ההגבלות עלולות לפגוע גם בעובדים פלסטינים במפעלים ביהודה ושומרון.

באופן פרדוקסלי, הידיעות על האיסור גרמו לעלייה בביקוש למוצרים מסוימים, כאשר צרכנים מיהרו לרכוש אותם לפני כניסת האיסור לתוקף. ה-IPC אף הקים עמוד מיוחד באתר למכירת מוצרים מהאזור. ביקורת על ההחלטה הגיעה גם מתושבים בהולנד, שקראו להחרים מוצרים מהתנחלויות כאות מחאה. ה-IPC שוקל את צעדיו הבאים לאחר פרסום פסק הדין, אך מדגיש שימשיך למכור מוצרים ישראליים שאינם נכללים באיסור. ההגבלה תעמוד בתוקף למשך שלוש שנים, אלא אם תוארך או תבוטל.