כש(כמעט) כולם מפנים עורף לסעודיה

מומחית לחקר החות'ים, נעה לזימי, מסבירה כיצד הקשר עם איראן והמאבק על מצרי הורמוז הובילו להתלקחות הנוכחית בין החות'ים לסעודיה, וכיצד בעלות בריתה של סעודיה, כולל ארה"ב, אינן ממהרות להושיט לה סיוע. לזימי קושרת את ההתלקחות לקשר המתמשך בין החות'ים לאיראן, המשמשת אותם כקלף מיקוח במאבק על מצרי הורמוז, תוך ניצול חשיבות התנועה הימית שם. החות'ים פגעו בצינור נפט סעודי העובר בים האדום, המוביל כחמישה מיליון חביות נפט, פגיעה המשפיעה על סעודיה והכלכלה העולמית.

ניסיונות סעודיים להגיע להסכם עם איראן בתיווך סיני, במטרה לרסן את החות'ים, נכשלו. החות'ים דורשים ויתורים כספיים משמעותיים שסעודיה אינה מוכנה להעניק, ומתמודדים עם קשיים פנימיים. סעודיה מוצאת עצמה מאוכזבת מבנות בריתה. איחוד האמירויות, למרות אינטרס משותף, זוכרת לסעודיה את היריבות על השליטה בתימן ורואה במדיניות הסעודית שם כושלת.

גם ארה"ב מעדיפה לסגור זירות ולא לפתוח חדשות. למרות תקיפות אמריקאיות נגד החות'ים, נראה שהם התאוששו, והסכם הפסקת אש עם טראמפ מנע תקיפות נוספות כל עוד נשמרת שגרת המסחר. הסכם מכה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן כברית הגנה אינו מביא לסיוע צבאי מיידי, כאשר טורקיה ופקיסטן מגנות את התקיפות אך ממתינות לאישור ההסכם. טורקיה, לפי לזימי, מנסה למצב עצמה כמובילה בעולם הסוני אך מתרחקת מהאירוע.

לדברי לזימי, האופציה שנותרה לסעודים היא ישראל, אך לישראל אין כעת אינטרס להגביר מתיחות. היא מציינת כי סעודיה שגתה בהצבת דרישות בנושא הפלשתיני והתרחקות מישראל, וכעת משלמת את המחיר. עם זאת, ישראל יכולה לסייע מודיעינית ובהיבטי מעטפת צבאיים, ובתמורה ראוי לדרוש תמורה מדינית.