המודעות בפייסבוק נראות כמו הבנק - ואז הכסף נעלם; למה מטא לא מגנה על הגולשים?
רשתות חברתיות, ובפרט פייסבוק (מטא), הפכו כר פורה למתחזים פיננסיים המנצלים מודעות מזויפות כדי לגנוב כספים מלקוחות. המתחזים רוכשים מודעות, משתמשים בשם ובסמל של מוסדות פיננסיים מוכרים, ומפנים את הגולשים לאתרים שנראים אמיתיים, שם הם מתבקשים למסור פרטי חשבון וקודים רגישים.
היקף התופעה מדאיג: בבריטניה אותרו בשבוע אחד למעלה מ-1,000 מודעות פיננסיות ללא אישור מתאים, ובאוסטרליה הוסרו בשנה אחת למעלה מ-1,100 מודעות השקעה חשודות וכ-12,000 אתרי פישינג והונאות, שהובילו להפסדים של מאות מיליוני דולרים אוסטרליים.
התפתחות הבינה המלאכותית (AI) מחריפה את הבעיה, ומאפשרת למתחזים לייצר במהירות סרטונים מזויפים, לחקות קולות ולבנות אתרים מתחזים באופן כמעט אוטומטי, מה שהופך את המאבק למורכב יותר.
מטא מודעת לבעיה ומפעילה כלים להתמודדות, הכוללים בדיקת מודעות, ניתוח זהות מפרסמים ואמצעי תשלום, וכן דרישת אימות מפרסמים בתחומי פיננסים במדינות מסוימות. עיקרון זה מיושם גם בפלטפורמות אחרות כמו גוגל.
בנק לאומי מנהל מאבק משפטי מול מטא בנוגע למודעות המתחזות לבנק. המאבק מתרחש על רקע הגידול בפרסום הדיגיטלי והאוטומציה הגוברת. עבור מטא, פרסום מהווה את עיקר הכנסותיה, והיא מרוויחה מיליארדי דולרים בשנה מהצגת מודעות ממוקדות.
הנזק לבנקים מתחיל עוד לפני אובדן כספי הלקוחות, וכולל טיפול בפניות, חסימת חשבונות וכרטיסים. הרחבת דרישת אימות המפרסמים בישראל, במיוחד בתחום הפיננסי, עשויה לצמצם משמעותית את היקף ההונאות.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
