החשש מהסלמה בהר הבית: יהודים מתכוננים לחגים, פלסטינים קוראים לחיזוק הנוכחות

לקראת האביב היהודי, הכולל את ראש השנה (12-13 בספטמבר), יום הכיפורים (21 בספטמבר) וחג הסוכות (26 בספטמבר עד 2 באוקטובר), גוברים החששות מהסלמה בהר הבית. לפי נתוני משרד האווקאף הפלסטיני, בחודש אוגוסט נרשמו 26 "הסתערויות" של יהודים על המסגד, בעוד גופי מעקב אחרים דיווחו על 21 "הסתערויות" של מתנחלים, שכללו כניסתם של למעלה מ-5,000 מתנחלים. נתונים אלו, על אף ההבדלים בשיטת הספירה, מצביעים על המשך ההסלמה.

הסיבה להגברת הפעילות היהודית בתקופת החגים נעוצה במעמדו המרכזי של הר הבית בתפיסה הדתית היהודית, כאתר "בית המקדש הראשון והשני". קבוצות "מורשת המקדש" ותנועות לאומיות-דתיות קיצוניות רואות בחגים הזדמנות להגביר את הנוכחות היהודית במקום, ואף קוראות להקמת "בית המקדש השלישי". תקופת החגים מאפשרת לגיוס מספר רב יותר של מבקרים, והפיכת הביקור למעשה פולחני גלוי, דבר שמוגדר על ידי הפלסטינים והירדנים כניסיון לשנות את הסטטוס קוו.

הוויכוח סביב הר הבית עבר בשנים האחרונות משאלת הכניסה של יהודים למתחם, לשאלת הפעולות המותרות להם שם. בעוד הסטטוס קוו שנקבע לאחר 1967 מתיר כניסת לא-יהודים למטרות ביקור בלבד, ומתיר תפילה רק למוסלמים, גורמים בימין הישראלי הקיצוני, כולל השר איתמר בן גביר, מקדמים תפילות וטקסים יהודיים במקום. הדבר מעורר חשש בקרב הפלסטינים והירדנים מפני הפיכת מנהגים שהיו מוגבלים או חשאיים, למעשים גלויים וקבועים, הכוללים הרחבת שעות הביקור, קיום תפילות, הכנסת טקסים דתיים ושינוי מסלולי התנועה.

בתגובה לחששות אלו, קוראים גורמים פלסטינים וירושלמים ל"שַׁד אל-רַחַאל" (התאספות המונית) ולהתבצרות ("ריבאת") בהר הבית. המטרה היא להגביר את הנוכחות המוסלמית במקום ולמנוע "ריקון" שלו ממבקרים מוסלמים בזמנים של חשש מפני "הסתערויות" יהודיות. קריאות אלו אינן קשורות לדת האסלאם באופן ישיר, אלא מהוות תגובה פוליטית ומעשית לניסיונות לכפות "עובדות בשטח" חדשות.

הנתונים מראים כי מתחילת 2026 ועד סוף אוגוסט, למעלה מ-40,661 מתנחלים נכנסו להר הבית, וכי בשבוע הראשון של ספטמבר ניתנו כ-15 צווי הרחקה, המצטרפים לכ-800 צווי הרחקה מתחילת השנה. נתונים אלו מדגישים כי הפעילות היהודית בהר הבית הפכה שגרתית, ותקופת החגים מהווה שיא במסלול קיים ולא נקודת התחלה. לקראת ראש השנה, נרשמו קריאות ישראליות להסתערויות המוניות, וכ-480 מתנחלים נכנסו למתחם ביום השני של החג, בליווי משטרתי.

ההקשר הפוליטי הפנימי בישראל, לקראת בחירות באוקטובר, מוסיף רובד נוסף למתיחות. הימין הישראלי מנסה לשמר ולהרחיב את בסיס כוחו, והר הבית עשוי להפוך לזירת מיתוג פוליטי. עבור הזרם הלאומי-דתי, שליטה במקום משדרת ריבונות ישראלית ונוכחות יהודית מוגברת. עבור הפלסטינים, הנוכחות במקום היא דרך להגן על הסטטוס קוו ולמנוע שינויים הדרגתיים. החגים הופכים לנקודות מבחן חוזרות, שבהן נבחנות גבולות הסטטוס קוו, והשאלה המרכזית היא האם מנהגים שהיו חריגים יהפכו לשגרה בלתי הפיכה.