על הנייר הם בעלי ברית; ברגע האמת כל מדינה לעצמה | פרופ' בועז גולני
פרופסור בועז גולני מנתח את ההיסטוריה של העולם הערבי, המלאה בהסכמים ובריתות שנחתמו ברוב פאר אך קרסו ברגעי אמת. הוא מביא דוגמאות רבות לאורך השנים, החל מהסכם ההגנה של הליגה הערבית לאחר מלחמת העצמאות, שלא הופעל במבצע סיני, דרך הסכמי ההגנה בין מצרים, סוריה וירדן ערב מלחמת ששת הימים, שהובילו לקריסת הפיקוד המאוחד, ועד לפירוק מועצת שיתוף הפעולה הערבית זמן קצר לאחר הקמתה ב-1989.
המאמר מפרט גם את קריסת ה"אמנה הלאומית" בלבנון עם פרוץ מלחמת האזרחים ב-1975, ואת המעבר מברית בין ארגונים שיעיים וסוניים לאיבה עזה ב"מלחמת המחנות". גם הלאומיות העיראקית, שבתחילתה איחדה שיעים וסונים נגד הבריטים, הסתיימה במעשי טבח הדדיים ב-2006. לבסוף, מוצגת דוגמת הכוחות הדמוקרטיים בסוריה, ברית בין כורדים וערבים נגד דאע"ש, שהתפרקה עם דחיקת הארגון והובילה לעימותים בין השבטים.
גולני מסכם כי בחינת אמינותם של הסכמים אלו, בין מדינות ערב ובין עדות שונות בתוכן, מלמדת על הצורך בגישה של "כבדהו וחשדהו" כלפי הסכמים עתידיים, כולל אלו שעשויים להיחתם עם ישראל.
