צרות בגוש השינוי: ליברמן מציב לאיזנקוט קו אדום - "לא יקרה"| אנה ברסקי
גוש השינוי, המורכב מחמישה מוקדי כוח ללא היררכיה מוסכמת, מתמודד עם אתגרים משמעותיים לקראת הבחירות. למרות שכל אחד מהמובילים - איזנקוט, בנט, לפיד, ליברמן וגולן - יכול למשוך קהלים שונים, עליהם להוכיח את יכולתם להקים ממשלה משותפת.
הקמת ממשלה על בסיס שנאה משותפת לנתניהו הוכיחה את עצמה כמספיקה להקמה, אך לא להחזקה. ממשלת בנט-לפיד הראתה שניתן לחבר מפלגות רחוקות, אך גם עד כמה קואליציה שבה לכל שותף יש יכולת להפיל אותה היא שבירה.
שאלת ההנהגה בגוש השינוי אינה מוסכמת, חלוקת התפקידים אינה ידועה, ומחלוקות על גיוס חרדים וממשלת מיעוט כבר עולות. המצביעים נדרשים להאמין לא רק שהמספרים יסתדרו, אלא גם שהאנשים שמאחוריהם יוכלו לעבוד יחד. בניגוד למחנה נתניהו, הדורש משמעת, בגוש השינוי המצרך החסר הוא אמון.
גדי איזנקוט הבהיר כי גם אם גוש מתנגדי נתניהו לא יגיע ל-61 מנדטים, הוא לא יותיר את הממשלה המכהנת בשלטון. הוא הציע להציג ממשלה ללא בקשת תמיכה מהסיעות הערביות, ולהשאיר להן את ההחלטה אם לתמוך, להימנע או להיעדר. אביגדור ליברמן הגיב מיד והציב קו אדום, והודיע שלא יהיה שותף לממשלת מיעוט כזו.
נפתלי בנט נמנע מעימות ישיר, אך מהלכו של איזנקוט פורש אצלו כניסיון לפנות למצביעי מפלגות סמוכות ולהציג עצמו כמי שמסוגל להקים ממשלה בכל תרחיש. איזנקוט צריך להוכיח שהגוש יכול להחליף שלטון מבלי להתפרק במאבק על הנהגתו. בנט צריך להראות שניסיונו ישרת את השותפות ולא רק את תביעתו לבכורה. כוחו של ליברמן יימדד ביכולתו לפתוח או לחסום מסלולים קואליציוניים, ועליו להוכיח שקוויו האדומים אינם סוגרים מראש את האפשרות להקמת ממשלה. יאיר לפיד יידרש להוכיח שהוא מסוגל להיות שותף בכיר גם אם אינו האיש הראשון. כל אחד מהם יידרש לוותר על חלק מתביעתו לבעלות על המחנה, דבר שנתניהו כמעט ולא נדרש לו.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
