הסרט הישראלי "נז"א" זכה בפרס חבר השופטים של פסטיבל הסרטים בוונציה
הסרט התיעודי הישראלי "נז"א" זכה בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל הסרטים בוונציה. הסרט מציג עדויות אנונימיות של חיילים ואנשי מודיעין על מערכות בחירת מטרות במהלך המלחמה בעזה, וצה"ל דחה את טענותיו.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הסרט התיעודי הישראלי "נז"א" זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה.
- הסרט מציג עדויות אנונימיות של חיילים ואנשי מודיעין על פעולות צבאיות בעזה.
- הסרט עורר דיון נרחב וביקורת חריפה בישראל, וצה"ל דחה את טענותיו.
- הבכורה בוונציה לוותה במחיאות כפיים ארוכות והונפו דגלי פלסטין.
- הסרט מבוסס על תחקירים ומתמקד במערכות מעקב ובחירת מטרות.
הסרט התיעודי הישראלי "נז"א" (NAZA), בבימויים של יובל אברהם ורחל שור, זכה בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בוונציה. הסרט, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל, מציג עדויות של 24 חיילים ואנשי מודיעין ישראלים, שזהותם שונתה דיגיטלית. הוא עורר דיון נרחב בעקבות טענות קשות המובאות בו, וזכה למחיאות כפיים ממושכות בתום ההקרנה. הסרט, שאורכו כ-80 דקות, צולם בחשאי במשך כשלוש שנים, בעיקר בלילות ועל גגות בתל אביב, ומתמקד במערכות מעקב, איסוף מודיעין ובחירת מטרות במהלך המלחמה בעזה. שמו "נז"א" הוא ראשי תיבות צבאיים ל"נזק אגבי", המתייחס להערכה של מספר האזרחים שעלולים להיהרג בתקיפה. הסרט מבוסס בחלקו על תחקירים שפורסמו ב"+972", "שיחה מקומית" ו"הגרדיאן", ומשלב אותם עם עדויות מצולמות של המפעילים. המרואיינים מתארים שימוש בבינה מלאכותית ובמידע מטלפונים ניידים לאיתור חשודים, ותקיפת מטרות בבתים שבהם שהו גם אזרחים, לעיתים תוך ידיעה מוקדמת על פגיעה אפשרית. כמו כן, מתוארים מקרים של ירי באזרחים באזורים אסורים. צה"ל דחה את הטענות "מכל וכל", וטען כי הסרט נשען על עדויות אנונימיות שאינן ניתנות לאימות, וכי מערכות טכנולוגיות משמשות כלי עזר בלבד, בעוד החלטות מתקבלות בידי אדם. הסרט, שהופק בין היתר על ידי "הגרדיאן" וג'ונתן גלייזר, צפוי להיות מוקרן גם בפסטיבל הסרטים של ניו יורק בסוף החודש.
הבמאים יובל אברהם ורחל שור, יוצרי הסרט "אין ארץ אחרת" שזכה באוסקר, התמודדו עם "נז"א" כסרט התיעודי היחיד מבין 21 שהתחרו במסגרת המרכזית של הפסטיבל. הסרט, שצולם בעברית ובאנגלית, כמעט ואינו מציג תמונות גרפיות מעזה, אלא מתמקד בשיחות עם המרואיינים ובאופן שבו הם מסבירים את עבודתם. היוצרים בחרו שלא להתמקד בשאלת החרטה של המרואיינים, אלא במערכת עצמה. הקרנת הבכורה בוונציה לוותה בכ-25 דקות של מחיאות כפיים, שנחשבו לארוכות ביותר בפסטיבל השנה, ובהן הונפו גם דגלי פלסטין. הסרט זכה לביקורות נלהבות בעיתונות הבינלאומית, אך בישראל עורר ביקורת חריפה, בעיקר סביב הטענות המיוחסות לצה"ל והאנונימיות של המרואיינים.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 2מרכז 8ימין 5ערבית 4אחרים 4
