הראיון של רינה מצליח היה שיעור בעיתונות - וגם סטירה למקצוע | מיקי לוין
בריאיון נרחב לעמרי אסנהיים ברשת 13, העיתונאית הוותיקה רינה מצליח שיתפה תובנות על פרישתה מהתקשורת, על המחיר האישי והמקצועי, ועל מצבה של העיתונות הישראלית.
מצליח תיארה את הקושי שבסיום פרק חיים מקצועי, אך הדגישה כי אינה מתחרטת על החלטתה. היא דיברה בכנות על בחירותיה האישיות, על חיים ללא זוגיות או ילדים, ועל תחושות הבדידות לצד החופש. היא סיפרה על דרכה המקצועית, החל מתחילתה כאישה יחידה בפאנל בנושאי ביטחון ופוליטיקה, ועד להתמודדות עם ביקורת, הטרדות והתקפות, תוך הדגשת נחישותה להביע את דעתה ללא מורא.
במרכז הריאיון עמדה ביקורתה החריפה על השינויים שחלו בעיתונות הישראלית. מצליח הבחינה בין עיתונאים המשרתים את הציבור ומבקרים את השלטון, לבין אלו המקדמים אידיאולוגיה. היא ציינה את עמית סגל כדוגמה לעיתונאי שמטרתו קידום אידיאולוגיה, בעוד היא עצמה ראתה את תפקידה כמשרתת ציבור. היא הדגישה כי תפקיד העיתונאי הוא לבקר את השלטון, לא להתחנף אליו או לפחד ממנו, וכי אידיאולוגיה אישית אינה אמורה להפוך למטרה בעבודה העיתונאית.
מצליח התייחסה גם לדמויות פוליטיות וחברתיות. על החרדים, הביעה פוסט-טראומה וטענה כי הנהגתם בוגדת בבוחריה ופועלת להפיכת המדינה לדתיים. על איתמר בן גביר, סיפרה כי יחסיהם התנתקו לאחר תקרית בבית העלמין ביום הזיכרון, בה לטענתה פגע בטקס לזכר אחיה. על בנימין נתניהו, הביעה אכזבה עמוקה, וראתה בפלגנות שנוצרה בתקופתו את חטאו הפוליטי הגדול ביותר, אף יותר מאירועי השבעה באוקטובר. היא תיארה את תומכיו כחברי 'כת' והתייחסה לאמירה שנויה במחלוקת שאמרה בעבר על נאמנותם.
בנוסף, מצליח שיתפה על התמודדותה עם סרטן השד, על השימוש בפאה כדי להמשיך לשדר, ועל תחושת מיצוי ושליחות בסיום הקריירה. היא הדגישה כי עיתונות אמיתית אינה מחפשת אהדה אלא חופש, אינה חוששת להרגיז, ותפקידה לשאול שאלות קשות. היא קראה לערוץ 14 ללמוד ממנה, וסיכמה כי אדם שלא פחד להגיד את דעתו לא בזבז את חייו.
