על עלייתם המטאורית של זני ענבים שאיש לא הכיר
בציר הענבים הלבנים בישראל עלה ב-34% בשבע שנים, עם דגש על זנים פחות מוכרים כמו אסירטיקו היווני. זנים אלו, לצד גרילו וטימוראסו מאיטליה, זוכים לתחייה עולמית בזכות ייחודם וסיפורם.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- בציר הענבים הלבנים בישראל עלה ב-34% בשבע שנים.
- זנים כמו אסירטיקו, גרילו וטימוראסו זוכים לפופולריות גוברת.
- אסירטיקו היווני, בעל חומציות גבוהה ומליחות, מתאים לאקלים הישראלי.
- התחייה של זנים אלו משקפת חיפוש אחר יינות בעלי זהות מקומית.
- ההתעניינות בזנים חדשים מעידה על התפתחות שוק היין הישראלי.
נתונים חדשים של המועצה לגפן היין ומשרד החקלאות מצביעים על עלייה של 34% בבציר הענבים הלבנים בישראל בשבע השנים האחרונות. העלייה בולטת במיוחד בזנים פחות מוכרים, כמו קולומבר, שנין בלאן ורוסאן. זן יווני בשם אסירטיקו, המתאים לאקלים הישראלי, זוכה לפופולריות גוברת, עם נטיעה של כ-60 אלף גפנים בשלוש השנים האחרונות.
אסירטיקו, שמקורו באי סנטוריני, הפך בשנים האחרונות לכוכב עולמי בזכות תכונותיו הייחודיות. הסומליירים זיהו בו פוטנציאל בזכות החומציות הגבוהה, המליחות והגוף המורכב שלו, המאפשרים לו להתאים למגוון רחב של מאכלים, כולל המטבח הים תיכוני. הסיפור הייחודי של האי הוולקני, הכרמים העתיקים ותנאי הגידול הקשים תרמו למיתוגו כיין בעל זהות מובהקת.
הביקוש הגובר לאסירטיקו הוביל לנטיעותיו מחוץ ליוון, כולל בישראל. במקביל, זנים נוספים כמו גרילו הסיציליאני וטימוראסו מפיימונטה, שבעבר נחשבו לשוליים או נשכחו, זוכים לתחייה. גרילו, ששימש בעבר בעיקר לייצור מרסלה, מופק כיום כיין לבן יבש בעל מורכבות. טימוראסו, זן רגיש ובעל יבולים נמוכים, זוכה להערכה מחודשת בזכות יכולת ההתיישנות שלו והמבנה הייחודי שלו.
התחייה של זנים אלו משקפת מגמה עולמית של חיפוש אחר יינות בעלי זהות מקומית וייחודיות, כתגובה לאחידות של הזנים הבינלאומיים. בישראל, ההתעניינות הגוברת בזנים חדשים ופחות מוכרים מעידה על התפתחות שוק היין המקומי ועל הרצון להרחיב את מגוון הטעמים והסיפורים שהוא מציע.
מוזכרים