עוד 47 ימים, ואז מסע ארוך

הכותב פותח בהרהורים על מעבר דירה, אך עובר במהירות לדיון על תחקיר "הארץ" שחשף כי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, קיבל אזהרה מראש איחוד האמירויות כשבוע וחצי לפני 7 באוקטובר, לפיה יחיא סינוואר מתכנן מהלך גדול ועלול להבעיר את האזור. התחקיר, מתוך ספר עתידי של שלומי אלדר ורות יובל, חושף כי נתניהו לא פעל בעקבות האזהרה, דבר שהכותב רואה כהפרת אמון בסיסית. הכותב מדגיש כי למרות שאינו תומך בנתניהו, הוא ראש הממשלה של כלל אזרחי ישראל ותפקידו לשמור על ביטחון המדינה.

הטור מתמקד ב-47 הימים הנותרים עד לבחירות, ומציג שלושה תרחישים אפשריים. התרחיש הסביר ביותר, על פי סקרים, הוא "תיקו" פוליטי, בו אף גוש לא מצליח להקים ממשלה רחבה ללא תמיכת המפלגות הערביות, מה שישאיר את נתניהו כראש ממשלת מעבר לתקופה ממושכת. מצב זה, למרות מגבלותיו על ממשלת מעבר, עלול להוביל לשיתוק המשק, הקפאת רפורמות חיוניות, וייאוש כללי.

שני התרחישים האחרים הם תרחישי קצה: ניצחון מוחץ לגוש בהובלת גדי איזנקוט (כ-70 מנדטים) או ניצחון מוחץ לגוש נתניהו. הסתברותם נמוכה כעת, אך עשויה להשתנות בעקבות אירועים בלתי צפויים. הכותב מעלה אפשרויות כמו פרישת נתניהו מהמרוץ בעקבות עסקת טיעון, או הסלמה ביטחונית משמעותית שעשויה לחזק את גוש נתניהו או לדחות את הבחירות.

הכותב מביע חשש כליברלי שאם הקואליציה הנוכחית תזכה בניצחון מוחץ, ישראל עלולה להפוך למקום קשה לחיות בו, עם פגיעה בלתי הפיכה באופי הדמוקרטי, התקפות על מערכת המשפט והעיתונות, ובריחת מוחות נוספת שתדרדר את הכלכלה. הוא מציין כי תהליכים אלו, כמו ירידה בהישגי החינוך ובריחת כוח אדם איכותי, כבר החלו.

למרות החששות, הכותב מציע גם נקודת מבט מרגיעה לקראת החג. הוא טוען כי בריחת מוחות היא תופעה הפיכה, וכי רוב האנשים יעדיפו להישאר בישראל בשל שורשיהם ומשפחותיהם. הוא מציין ניצנים של שינוי, כמו מפלגה חרדית חדשה הכוללת אישה, ומעריך שהסתברות לניצחון מוחץ של המחנה השמרני נמוכה. גם אם המחנה הליברלי ינצח, התיקון יהיה תהליך ארוך. לבסוף, הוא מביע תקווה לאפשרות של חיים במדינה בה ראש הממשלה אינו מפקיד את ביטחון ישראל, ומאפשר חיים רגועים ונורמליים יותר.