ההערכה הגוברת בימין: נתניהו בדרך לממשלה רחבה, וזה מי שישלם את המחיר
גורמים בסביבתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מעריכים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מכוון להקמת ממשלה רחבה יותר לאחר הבחירות, גם במחיר של השארת מפלגת עוצמה יהודית מחוץ לקואליציה. לפי הערכה זו, אם תתאפשר צירופו של גדי איזנקוט לממשלה, נתניהו יעדיף זאת על פני ממשלת ימין צרה.
ההערכה נשענת על ניתוח דפוסי הפעולה של נתניהו לאורך השנים, שלפיהם הקואליציה הנוכחית, המורכבת ממפלגות ימין בלבד, מהווה חריגה ולא את בחירתו הטבעית. גורמים אלו מזכירים מקרים מהעבר, כמו צירוף מפלגת העבודה לממשלה ב-2009, או הקמת ממשלה עם יש עתיד ו'הבית היהודי' ב-2013, בעוד מפלגות אחרות נותרו בחוץ.
עוד נטען כי מעבר לממשלה רחבה יותר יחייב את נתניהו לוותר על נושאים מסוימים המזוהים עם הממשלה הנוכחית, ובראשם המשך קידום הרפורמה המשפטית. צירוף מפלגה מהמרכז או מהמחנה הנגדי יאלץ אותו לבצע פשרות בנושאי מערכת המשפט, ויאפשר לו להציג קדנציה ממלכתית יותר, דבר שעשוי להיות חשוב לו לאור הערכות שמדובר באחת מכהונתו האחרונות.
עם זאת, בסביבת בן גביר מכירים גם בטיעון כי עוצמה יהודית יכולה לספק שותפות יציבה יותר. ממשלה עם איזנקוט עלולה להיות מורכבת יותר ובעלת פערים אידיאולוגיים. לכן, אם לגוש הימין יהיה רוב של 61 מנדטים, השארת בן גביר בחוץ לטובת איזנקוט עשויה להיות הימור עבור נתניהו.
תרחיש נוסף הוא שנתניהו יניח שאם שותף מהמרכז יפרוש, עוצמה יהודית תוכל להצטרף מאוחר יותר. במקרה שגוש הימין לא ישיג 61 מנדטים גם עם עוצמה יהודית, משוכנעים בסביבת בן גביר שנתניהו יעדיף לצרף מפלגה מהמחנה הנגדי ולא להיגרר לבחירות נוספות. ככל שיהיו לנתניהו יותר אפשרויות, כך גדל הסיכוי שיחזור לדפוס של קואליציה רחבה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
