צ'ק שחזר
שר הכלכלה ניר ברקת מציג פער משמעותי בין הצהרותיו בתחילת הקדנציה לבין פעולותיו בפועל בנוגע למאבק ביוקר המחיה. מה שהחל כהבטחה למאבק "חסר פשרות" בחברות המזון ולהרחבת צו הפיקוח על המחירים, הסתיים, לפי הנטען, בקידום אינטרסים של חברות מונופול גדולות ועידוד מכירתן בהנחות, על חשבון ספקים קטנים. זאת, באמצעות קמפיין "הסל של ישראל" הממומן מכספי משלם המיסים.
חברות המזון, כך נראה, זלזלו בברקת, כפי שבא לידי ביטוי בסירובם לדחות או לבטל העלאות מחירים. בתגובה, ברקת תקף את חברת אסם והדביק מדבקות שחורות על מוצריה כ"ביוש רגולטורי", וכן כלל את שטראוס ב"רשימה השחורה" של חברות שסירבו לבטל התייקרויות.
במקביל, נטען כי מנכ"ל משרד הכלכלה דאז, אמנון מרחב, לחץ על הממונה על התחרות, מיכל כהן, לדרוש נתונים מהחברה המרכזית למשקאות, למרות שלא הייתה אינדיקציה לעבירה מצדה. סירוב זה, לפי הדיווח, הוביל לניסיון כושל של ברקת להדיח את כהן.
לאחר תקופה שבה נרשמו העלאות מחירים חדות במזון, השיק ברקת את פרויקט "הסל של ישראל", שכלל מכרז לקמעונאים להוזלת סל מוצרים. רק רשת קרפור ניגשה למכרז וזכתה בו, אך במקום עלייה במכירות, נרשמה ירידה. לצד כישלון זה, נרשמה הצלחה אחת: אישור לקליטת אלפי עובדים זרים, המסייעים לקמעונאיות הגדולות במתן שירות.
