באולפנים כבר החליפו את נתניהו - אבל שכחו דבר אחד

בעוד אולפני החדשות עוסקים בהחלפתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומציגים סקרים המנבאים שינויים במפה הפוליטית, המציאות בשטח עשויה להיות יציבה יותר. הסקרים, המהווים תמונת מצב רגעית, משקפים מצבי רוח והתלבטויות, אך מתקשים למדוד את ההחלטה הסופית של הבוחר מאחורי הפרגוד. רבים מהמצביעים, גם אם הביעו כעס או אכזבה מהליכוד או מהקואליציה במהלך הקדנציה, נוטים לחזור למחנה הלאומי בבחירות, גם אם למפלגה אחרת.

התנועה בסקרים בין מפלגות בתוך גוש הימין יכולה להיות משמעותית, אך המעבר בין הגושים, בין ימין לשמאל, מצומצם בהרבה. הבוחר הישראלי אינו נוטה להחליף את זהותו האידאולוגית בקלות, גם אם כותרות חדשותיות או משברים חולפים משפיעים עליו זמנית. התקשורת, המתנגדת לנתניהו, נוטה להציג כל ירידה זמנית של הליכוד כהתפרקות הימין וכל עלייה של מועמד אחר כהוכחה לסיום עידן נתניהו, תוך התעלמות מהנתון שהציבור הימני הגדול, שאינו פעיל ברשתות החברתיות או בפאנלים טלוויזיוניים, נוטה להצביע באופן עקבי.

ההיסטוריה, כולל המקרה של דונלד טראמפ בארצות הברית, מלמדת שסקרים אינם תמיד משקפים את תוצאות הבחירות. קולות שקטים, של מצביעים ימניים שאינם מצהירים על כוונותיהם, מתגלים ביום הבחירות. מצביעים אלו מבינים את הסיכונים במפלגות המרכז כתחנת מעבר לממשלת שמאל, מודעים לכך שהבטחות ללא ימין או שמאל מתפוגגות במשא ומתן הקואליציוני, וזוכרים מי עמד מול לחצים בינלאומיים וביטחוניים. עם זאת, הימין נדרש להתאחד, להוציא את מצביעין לקלפיות ולהימנע משריפת קולות.

הכותב מסכם כי מי שממהר להספיד את נתניהו ואת המחנה הלאומי על סמך סקרים, עלול להתאכזב שוב. למרות שינויים פנימיים במפה הפוליטית, החלוקה האמיתית בין ימין לשמאל צפויה להיות דומה לבחירות הקודמות. המילה האחרונה, לטענתו, תהיה של מצביעי הימין בקלפי, ולא של הסוקרים או אולפני החדשות.