הרמטכ"ל, הקצין הניצי שלא קודם או מי שכבר היה בתפקיד: מי יהיה שר הביטחון הבא?

עם סיום מערכת הבחירות, מתנהל מאבק נוסף על תפקיד שר הביטחון, תפקיד שיחייב התמודדות עם אתגרים ביטחוניים מורכבים ובניית כוח מחדש לאחר מלחמת "שבעה באוקטובר". זהות השר תלויה בזהות הממשלה שתקום, וארבעה מועמדים מרכזיים מייצגים תפיסות ביטחוניות שונות: תא"ל במיל' עופר וינטר, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן.

עופר וינטר, המזוהה עם גוש הימין, מבקר את תפיסת ה"הכלה" וה"הרתעה" ומדגיש את הצורך בהכרעה וניצחון. הוא תומך בחיזוק ההתיישבות, החלת ריבונות ביהודה ושומרון, ורואה בגיוס החרדים חלק בלתי נפרד משיקום צה"ל.

נפתלי בנט, אם יקים ממשלה, ירצה להשפיע ישירות על מדיניות הביטחון. הוא דוגל בתפיסת "הגורילה בג'ונגל", הדורשת מישראל להיות כוח אזורי יוזם ותוקף, ומבקש לנתק את המשוואה מול איראן. בנט מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ומציע שליטה ישראלית בשטחי C ואוטונומיה פלסטינית בשטחי A ו-B.

גדי איזנקוט, המזוהה עם המרכז-שמאל, מייצג תפיסה המשלבת הפעלת כוח עם זהירות אסטרטגית. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית, דוגל בהמשך חופש הפעולה הביטחוני של צה"ל, ומזהיר מפני תהליך שיוביל למדינה דו-לאומית. איזנקוט מתנגד לסיפוח חד-צדדי מחשש לפגיעה ביחסים עם ארה"ב.

יאיר גולן קורא להקמת ישות פלסטינית מתונה, להצבת כוח בינלאומי בלבנון, ולמלחמה בטרור הפלסטיני והיהודי. הוא שואף לבנות ציר אזורי מתון ולחזק את זרוע היבשה בצה"ל. איזנקוט הביע ספק לגבי התאמתו של גולן לתפקיד.

סוגיית גיוס החרדים מהווה חזית פוליטית פנימית משמעותית, וכל המועמדים מכירים בחשיבותה הביטחונית. וינטר מציע מסגרות מותאמות, בנט דורש הגדלת השתתפות וקשר לזכויות, ואיזנקוט רואה בגיוס משמעותי תנאי לחוק שירות חדש.