מתיחות גוברת: ישראל וטורקיה מתעמתות בשלושה חזיתות
מתח גובר בין ישראל לטורקיה, עם סיכון ממשי להתנגשות צבאית באחד האזורים. שלושת מוקדי החיכוך העיקריים הם סוריה, מזרח הים התיכון ואזור קרן אפריקה, שם טורקיה מגבירה את נוכחותה הפוליטית, הכלכלית והצבאית.
בסוריה, תקיפה ישראלית אחרונה על בסיס חיל האוויר באבו אל-ד'והור נתפסת כאזהרה לאנקרה מפני התבססות צבאית טורקית נוספת. נוכחות צבאית טורקית משמעותית בסוריה, מעבר לנוכחותה הקיימת, מהווה איום חדש על ישראל, בנוסף לאיום מצד כוחות הקשורים לאיראן. טורקיה, המחזיקה בתשתיות צבאיות בצפון סוריה מזה שנים, מחזקת את השפעתה מאז שינויי השלטון בדמשק, ופועלת נגד כוחות ה-SDF. תרחיש של התנגשות מקרית או מכוונת עם ישראל עלול להתעורר אם הכוחות הטורקיים יפעלו בשיתוף פעולה עם צבא סוריה במתקפה נרחבת על הכורדים.
באזור קרן אפריקה, טורקיה הפכה את סומליה למרכז השפעה מרכזי, עם בסיס צבאי גדול במוגדישו, אימונים לכוחות מקומיים, אספקת נשק והרחבת נוכחות כלכלית. בנוסף, טורקיה בוחנת הקמת קוסמודרום בסומליה. ישראל, לעומת זאת, מפתחת קשרים עם סומלילנד, הנמצאת בסמוך למצר באב אל-מנדב. שיתוף פעולה בין ישראל לסומלילנד כולל פרויקטים בתחום המים וסיוע בהכשרת כוחות ביטחון. מצב זה יוצר תחרות השפעה בין טורקיה, התומכת בסומליה, לישראל, המקרבת את סומלילנד.
במזרח הים התיכון, המחלוקות נוגעות לאנרגיה ותשתיות. טורקיה מקדמת את תפיסת "המולדת הכחולה" להרחבת האינטרסים הימיים שלה, דבר המתנגש עם עמדות יוון וקפריסין. פרויקט חיבור חשמלי בין ישראל לאירופה דרך קפריסין ויוון עלול להיפגע מפעולות טורקיות. יוון וקפריסין מעמיקות את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. בנוסף, חברת הנפט הטורקית TPAO מפעילה צי ספינות קידוח, וגבולות ימיים טורקיים המוצמדים לצפון קפריסין מתקרבים לאזור הכלכלי של ישראל. קידוחים באזורים שנויים במחלוקת עלולים להוביל לעימות רחב יותר.
