לתת לזמן לעשות את שלו: כך ארה"ב יכולה לנצח את איראן

גורמים אמריקאים, ביניהם ג'יימס ג'פרי, ששימש כשליח מיוחד לסוריה ולקואליציה נגד דאעש, מציעים אסטרטגיה חדשה מול איראן, המבוססת על המשך הלחץ הכלכלי והמצור על ייצוא הנפט האיראני. לפי ניתוח שפורסם ב'פוריין אפיירס', מצב הקיפאון הנוכחי, בו אף צד אינו משיג הכרעה צבאית או מדינית, עשוי לשרת את האינטרסים של וושינגטון בטווח הארוך. המצור ההדדי על משלוחי נפט במצר הורמוז ובנמלי איראן נחשב לאפשרות ה"כי פחות גרועה" עבור שני הצדדים, אך איראן צפויה להתקשות לעמוד במחיר הכלכלי לאורך זמן רב יותר מאשר ארה"ב.

הפער הכלכלי בין המדינות הוא הגורם המרכזי. לארה"ב יש אספקת נפט מקומית, בעוד שאיראן תלויה כמעט לחלוטין בייצוא הנפט שלה, אשר נחסם ברובו. ג'פרי טוען כי על וושינגטון להמשיך בהדרגה את הלחץ, שכן המצור ההדדי מתבצע בעלות נמוכה יחסית לארה"ב, בעוד הכלכלה האיראנית נחלשת באופן מתמשך. חלופות אחרות, כמו נסיגה אמריקאית ללא ויתורים מצד איראן או הסלמה צבאית, נחשבות לגרועות יותר עבור ארה"ב.

האסטרטגיה של המשך הלחץ הכלכלי נועדה להחליש את איראן בהדרגה ולהחזירה לשולחן המשא ומתן. עם זאת, קיים סיכון משמעותי: החמרה במצב הכלכלי באיראן, הכוללת אינפלציה גבוהה וירידה בערך המטבע, עלולה להוביל את טהרן לבחור בהסלמה. משמרות המהפכה עלולים להגיב בתקיפות נוספות במפרץ, נגד תשתיות במדינות ערב, בסיסים אמריקאיים, ספינות אמריקאיות ואף נגד ישראל, אם הלחץ יהפוך קשה מדי.

במקביל, תעשיית מוצרי החשמל באיראן קורסת תחת הלחץ הכלכלי. משפחות רבות מתקשות לרכוש או לתקן מכשירי חשמל בסיסיים, עקב שכר מינימום נמוך ומחירים גבוהים. גם היצרנים המקומיים סובלים מעלויות ייצור גבוהות, שהחריפו בעקבות תקיפות במתקני פלדה ופטרוכימיה. למרות הגבלות על יבוא, איראן עדיין מייבאת רכיבים רבים, מה שמשאיר את התעשייה המקומית ללא מרחב תמרון. בנוסף, גולדמן זאקס מזהיר כי תקיפות במזרח התיכון עלולות להזניק את מחירי הנפט ל-120 דולר לחבית, ולהשפיע באופן חמור גם על מחירי הגז הטבעי ומוצרי הנפט המזוקקים.